וואו וואו - אתם מדאימים
שלום לכולם נדהמתי מהתגובות הרבות לשאלתי לגבי הנכד, ותודה שחלק מכם האיר לי את הדרך, חלק מכם שפט אותי (בצדק כי הם לא מכירים אותי). תודה ל-Kalla שתשובותיה תאמו לעמדתי, טובת הילד קודם לכול, ובתור סבתא אני תמיד מתמרנת בי הרצון להגיב מיד או לחקור בנושא. כלתי אוהבת את הילד ורוצה לטובתו בזה אני בטוחה. יש לה בעיה שהיא אוהבת להיות מחוץ לבית בזה גם היא מודה בכך (לדוגמא: (בבקשה אל תקחו את זה כרשעות מצידי לספר לכם) יציאה בבוקר עם חברות לארוחת בוקר (מתעוררת ב-12) כי האבא לוקח את הילד לגן) לוקחת את הילד מהגן לארוחת צהרים טובה אצל אחת מהסבתות או לקניונים ברוב המקרים עם האבא שנהנה מאוד לגדל את הילד) בערב היא יוצאת עם חברות לבד או לפעמים עם הבעל (בייבי סיטאר יש לך למכביר). עד לכן הסבר קצת מפורט על מהלך החיים שלה (זכור לי שמישהי הגיבה שחברתה לא מארחת בבית (כדי שישאר נקי, וגם למה לטרוח) וארוחות חינם, ומישהו שיהיה עם הילד כדי שהיא תוכל לפטפט עם האנשים מסביב. אך הכוונה הייתה ותהיה הנכד - לטובתו - תמיד שהייתה בעיה רפואית פניתי לרופאים באתר ומסרתי לה אינפורמציה. והיא כאימא תמיד שמעה והגיבה כאימא מסורה (בוא לא נשכח שהיא אימא בפעם הראשונה ובדרך שלה היא מגלה שאין חדש תחת השמש. שתמיד יש עוד מישהו שעבר חוויה דומה (ולפעמים יותר גרועה) וזה עוזר לדעת. ואז פניתי אליכם כי בדרך כלל אני מחפשת חומר בנושא ולא מצאתי, ושמחה מאוד שעשיתי זאת, פגשתי אנשים שבאמת איכפת להם. הרי בכל משפחה יש איזון כלשהו, בין הבילוי בחוץ, ביקורים במשפחה, ובבית על כל מעלותיו. אך כאן אין שום איזון לטובת הילד בין החוץ והבית, אלא רק הכול מתנהל לפי האינטרס של האימא (לפי מה שניראה עד כה בעיני רבים) ושוב אני עדיין דואגת ואדאג לאנשים הקרובים לי. תודה לכם על תשובותיכם ועמדתכם בנושא. אוהבת אותכם אהבת חינם