עבודה לשינוי
הי אפרת, קשיי קשב וריכוז הם תורשתיים בדרך כלל, לכן לא מפתיע שלאביו של הילד יש תופעות דומות, אפילו צפוי. כאם לילדים בעלי קשיי קשב וריכוז, אני מכירה את התחושה שהיינו רוצים שמישהו יעזור לילד ויתקן אותו. כמה חבל שזה לא אפשרי. כדי שאימון יסייע, צריכה להיות מוטיבציה של הילד לשנות דברים. המוטיבציה היא כבר חלק גדול מהפיתרון, כי אז הוא מגויס ומפעיל את המשאבים הפנימיים שלו כדי לחשוב איך לעשות דברים באופן יותר טוב. בכל מקרה, גם אם הוא מגויס לענין, נכון לעשות מהלך משפחתי בו כולם נרתמים למסגרת משותפת (למשל מעבירים את האחריות על סידור החדר אליו, ולא מעירים על זה, או לחילופין עושים סדר בחדר ביחד פעם בשבוע, או כיוון אחר שאתם בוחרים ביחד). חשוב שתהיה תקשורת בתוך המשפחה, למשל: "כשאתה לא מסדר את החדר אי אפשר לנקות אותו, מה אתה מציע שנעשה?" ואז יכולים להיות גם פתרונות משותפים שכולם מגוייסים אליהם. במיוחד אם הילד לא מגלה מוטיבציה, חשובה השותפות המשפחתית במהלך שהופכת את הענין לנושא משפחתי ולא זורקת עליו את העבודה. האם במקום לסדר לו את הילקוט את יכולה לסדר את הילקוט יחד איתו (גם אם זה לוקח יותר זמן)? נשמע שכל האחריות לסדר ולארגון שלו עברה אלייך, וצריך לחשוב איך להעביר את האחריות אליו (בלי להפיל עליו יותר מדי). יש הרבה דרכים לגשת לנושא, מאוד כדאי להגיע לכמה פגישות אימון/הדרכה עם מישהו שמתמחה בזה.
