,תהליכי למידה
כשבנך עבר מזחילה להליכה, הוא נפל אינספור פעמים. את צחקת ומחאת כפיים והוא צהל וניסה שוב. עד שלמד. אם לא יתנסה בתוצאות שלא יאהב, לא ילמד להתמודד. כאשר את משדרת לו שאסור לו להגיע ל"מקרה" שאת פוחדת ממנו, הוא - שטרם התנסה - מעצים פחד בתוכו מאותו "מקרה" (מה שלא יהיה, גערה של מורה או משהו אחר) וזה מחליש אותו. עדיף שילך עם תיק לא מסודר, ישכח מחברת או עט או יומן, אלו יחסרו לו בשיעור ואולי יביאו להערה לא נעימה ואז הוא יצטרך למנוע את הפעם הבאה. כרגע ההתמודדות שלו היא עם הפחדים שלך ועם הגערות שלך, אבל אלו הם חלק ממערכת בה הוא חי כל הזמן ולה הוא רגיל, אז זה לא מפריע לו. אם הבן שלך צריך אימון, הוא צריך לקבל אותו ממך. אבל אז, את צריכה להתאמן על מסוגלות לנתק את עצמך מהתוצאות שלו ולהשאיר לו להתמודד איתן - כאשר את נמצאת ברקע, תומכת, מייעצת, עוזרת - אבל לא עושה במקומו כלום