ילדים זה שמחה

[רגליים קרות]

בד"כ, בהחלט.

עובדת איתי מישהי שאין (וכבר לא יהיו לה) ילדים. בכל פעם שאחת מאיתנו מספרת על קשיים עם הילדים, היא מסננת בחיוך "ילדים זה שמחה". לא יודעת למה זה מעצבן אותי.

 

[צימעס]

בגלל האופן בו היא אומרת את זה, לא?

 

[רגליים קרות]

בציניות כמובן.

היא בטוחה שהיא ניצחה את השיטה.

 

[shellyland]

כי יש בזה טון של

"תאכלי את החרא שבישלת". גם אותי ז

 

[shellyland]

ה היה מעצבן.

 

[אטיוד5]

הודעה מיותרת ../images/Emo6.gif

 

[מנגינה סגולה]

עם כל הקשיים ילדים הם שמחה.

זה מעצבן אותך כי היא מגמדת את הקשיים שלך ולא מגלה אמפטיה וכאילו רומזת לך...מה את מתלוננת.

 

[עפרונית מהודרת]

"קשה אבל כייף"

ככה סיכמה זאת חברתי, שילדה לראשונה (ולאחרונה) בגיל 39. זה נשמע לי תיאור שמתאים לרוב הדברים *המשמעותיים* בחיים. כמו: לימודים באוניברסיטה, עבודה מאתגרת וספורט. קשה אבל כייף.

 

[טופז2]

זה הסרט האישי שלה. לא לתת לה את הכח

בעולם שלך.

 

[החטא והשופטת]

משפט מחץ.

אכפת לך אם אני אשאיל אותו גם למטרות אחרות?

 

[טופז2]

../images/Emo127.gif חייבים..

לקחת אחריות על הכוח שאנחנו נותנים לאחרים בעולם שלנו (ולקחת מחוייבות להחזיר את הכוח הזה אם זה קורה). מכיוון שכשהכוח אצלך לא מרגישים פגיעה כה גדולה מהאדם האחר..

 

[Marinette]

אולי גם כי זה שחור-לבן להחריד

מהתגובה שלה ניתן להבין שחוויה שלא מורכבת רק מהנאה ושמחה בלתי-פוסקות, איננה שווה. יעני, אם בחרת במשהו ואתה שלם איתו ומפיק ממנו הנאה, אסור לך לעולם להודות בקושי כלשהו שכרוך בו, גם לא קושי רגעי. וזאת גישה, איך לומר? ילדותית-משהו.

 

[משבר אמון]

זו בדיוק הראייה הפושה והמרעילה

שגורמת להמון קשיים אצל נשים, במיוחד אחרי לידה. את אמורה להיות קורנת, מחייכת ועולצת, ואסור להודות בזה שאולי גם קצת קשה, ושמשהו עצום עבר כרגע (ובמהלך החודשים הבאים, והשנים הבאות) עלייך, על גופך, על הזוגיות; גם ההורמונים צועקים את שלהם, אבל - לא. את אמורה להיות אמא אווזה חייכנית. לולא זו היתה הראייה, היה לנשים קל יותר, וייתכן שאפילו חלק מהמקרים (הקלים) של דכאון אחרי לידה, היו נמנעים.

 

[שלמה ל]

ללדת ילדים / יוסף עוזר

ללדת ילדים / יוסף עוזר כשיעקב אבינו נמלט עם נשותיו וילדיו הם השאירו את המשקפים במקום סתר ואת הנעלים ואת הצמות ושני זהב. עבדה שלא מצאו אותם עד היום. רק אחרי שנים הם התגלו כלם מסודרים יפה ביבשת אחרת לכן כשאומרים לי שיהודים צריכים ללדת פחות ילדים אני לוקח משם זוג משקפים כדי לראות מי המדבר ואני רוצה לתת לו שן זהב כדי להשתיק את תאותו התבונית לחסכון. אני אומר לו צא, הבט השמימה וספור את ששת מיליוני הכוכבים, כי תוכל לספר אותם תספר לאט את הנעלים. תוכל לספור רק חצי ולהכפיל בשתים.

 

[מוּסקט]

כנראה היה לי מזל

ומעולם לא נפגשתי עם האמירות הללו. גם מעולם לא הייתה לי התלבטות לגבי "עוד אחד" כדי לסגור שלושה. שניים הספיקו לי, תודה.