אמא מ ו ד א ג ת
New member
שלום
אני אנסח את השאלה הזו בצורה הכי לאקונית אבל עומד מאחורי זה כאב רב וייאוש.אני יודעת שיכול להגיד שאני אצטייר כאמא רעה-אבל אני לא אעשה שום ניסיון להוכיח את ההפך-איש איש במחשבתו. קצת רקע: נעם מאובחן כבעל אוטיזם בתפקוד נמוך,פיגור שכלי,הפרעות התנהגות,בעיות רגשיות וADHD.האבחנה הקשה ביותר,שהורסת כל פעם מחדש באופן הכי ברוטאלי היא הפסיכוזת ילדות. לאחר תקופה של שקט ושל איזון נעם נכנס לשני התקפים פסיכוטים קשים שחייבו הפנייה למיון-מאז שני ההתקפים נעם לא מדבר-לא משמיע קולות צחוק או בכי.לא עושה דבר-יושב ובוהה בנקודה בקיר.שום דבר לא מצליח לחדור אליו-לא מוזיקה שיש לו אובססיה אליה,לא בני משפחה שמאוד אוהב,לא סרטים מצוירים-כלום.הילד סגור בתוך עצמו.לא אוכל לבד-אנחנו מאכילים אותו.יושב מול השולחן בלי תזוזה,שנתנו לו מזלג ביד הוא הפיל אותו-נאמר לנו ע"י הפסיכאטרית שכל מה שהילד ידע נמחק!וזו לא הפעם הראשונה שאנחנו מתמודדים עם הריגרסיה העצומה הזו. נעם יושב מרבית היום ומכה את עצמו-הפנים שלו מכוסות שריטות,הידיים שלו עם תחבושות שמכסות על נשיכות עמוקות שאותן הוא מוריד.הוא מסכן את עצמו ברמה איומה-מטיח את הראש בכל הכוח בריצפה,מנפץ עם הידיים והרגליים חלונות וכדומה. בישיבה מהירה שערכנו הוצע לנו לאשפז את נעם בבית חולים לבריאות הנפש.לא נוקבים בתקופת "החלמה".האשפוז נועד לבחון עד כמה הפסיכוזה חריפה ואז רק להתחיל לתת קוקטייל של תרופות. אנחנו לא יודעים מה לעשות.הציעו לנו בעבר ושללנו.והפעם כבר אומרים לנו שאין ברירה-אי אפשר לעזור לילד במסגרת הביתית הזו.שהברירה היחידה היא אישפוז ומהר.מדובר על ילד-שכמעט ולא מתקשר,לא מגיב,מנותק באופן כללי גם לפני ההתקפים מהסביבה.לא מודע לעצמו ולסכנות.לא מבין הוראות מורכבות מלבד 'שב' 'קום' 'קח'.לא יודע שהוא זה "נעם" כך שלא מגיב לשמו-ילד בתפקוד מאוד נמוך מה שמשולב עם רצת משכל מאוד נמוכה והתקפי זעם קשים מאוד. אנחנו מרגישים שהמערכת הרימה ידיים מהטיפול בנעם.החשש הכבד שלנו שלא ידעתו איך להתמודד איתו-מתממש.רצינו לשמוע ממכם קצת הורים שיש להם קצת נגיעה לנושא,שמבינים ואפילו טיפה שעמדו בסיטואציה דומה-אם אתם ייכולים לייעץ אודה לכם. חג שמח.
אני אנסח את השאלה הזו בצורה הכי לאקונית אבל עומד מאחורי זה כאב רב וייאוש.אני יודעת שיכול להגיד שאני אצטייר כאמא רעה-אבל אני לא אעשה שום ניסיון להוכיח את ההפך-איש איש במחשבתו. קצת רקע: נעם מאובחן כבעל אוטיזם בתפקוד נמוך,פיגור שכלי,הפרעות התנהגות,בעיות רגשיות וADHD.האבחנה הקשה ביותר,שהורסת כל פעם מחדש באופן הכי ברוטאלי היא הפסיכוזת ילדות. לאחר תקופה של שקט ושל איזון נעם נכנס לשני התקפים פסיכוטים קשים שחייבו הפנייה למיון-מאז שני ההתקפים נעם לא מדבר-לא משמיע קולות צחוק או בכי.לא עושה דבר-יושב ובוהה בנקודה בקיר.שום דבר לא מצליח לחדור אליו-לא מוזיקה שיש לו אובססיה אליה,לא בני משפחה שמאוד אוהב,לא סרטים מצוירים-כלום.הילד סגור בתוך עצמו.לא אוכל לבד-אנחנו מאכילים אותו.יושב מול השולחן בלי תזוזה,שנתנו לו מזלג ביד הוא הפיל אותו-נאמר לנו ע"י הפסיכאטרית שכל מה שהילד ידע נמחק!וזו לא הפעם הראשונה שאנחנו מתמודדים עם הריגרסיה העצומה הזו. נעם יושב מרבית היום ומכה את עצמו-הפנים שלו מכוסות שריטות,הידיים שלו עם תחבושות שמכסות על נשיכות עמוקות שאותן הוא מוריד.הוא מסכן את עצמו ברמה איומה-מטיח את הראש בכל הכוח בריצפה,מנפץ עם הידיים והרגליים חלונות וכדומה. בישיבה מהירה שערכנו הוצע לנו לאשפז את נעם בבית חולים לבריאות הנפש.לא נוקבים בתקופת "החלמה".האשפוז נועד לבחון עד כמה הפסיכוזה חריפה ואז רק להתחיל לתת קוקטייל של תרופות. אנחנו לא יודעים מה לעשות.הציעו לנו בעבר ושללנו.והפעם כבר אומרים לנו שאין ברירה-אי אפשר לעזור לילד במסגרת הביתית הזו.שהברירה היחידה היא אישפוז ומהר.מדובר על ילד-שכמעט ולא מתקשר,לא מגיב,מנותק באופן כללי גם לפני ההתקפים מהסביבה.לא מודע לעצמו ולסכנות.לא מבין הוראות מורכבות מלבד 'שב' 'קום' 'קח'.לא יודע שהוא זה "נעם" כך שלא מגיב לשמו-ילד בתפקוד מאוד נמוך מה שמשולב עם רצת משכל מאוד נמוכה והתקפי זעם קשים מאוד. אנחנו מרגישים שהמערכת הרימה ידיים מהטיפול בנעם.החשש הכבד שלנו שלא ידעתו איך להתמודד איתו-מתממש.רצינו לשמוע ממכם קצת הורים שיש להם קצת נגיעה לנושא,שמבינים ואפילו טיפה שעמדו בסיטואציה דומה-אם אתם ייכולים לייעץ אודה לכם. חג שמח.