ילדים באים - מאהבה?

[עוף כנף]

אכן, סוף טוב הכל טוב

אכן, הפסקת הריון במקרים כאלה עדיפה. * האם הגבר יכול לכפות המשך ההריון, במידה ובת הזוג מעונינת בהפסקתו? * אם הגבר מחליט ומתחייב לגדל את התנוק מיום לידתו,- מה אז? אלו חובות יכולו על האם? ומהן זכויות האב?

 

[ניצת שושן]

כשהזוג נשוי

אני חושבת שללא חתימתו לא תאושר הפלה גם אם התגלה מום. במקרה של רווקה,או גרושה אין לה צורך בהסכמתו,ויש בכך הגיון שהרי מי שתשא את העובר במהלך 9 החדשים ותהיה "בית הגידול" היא האישה... יש כאן איזו בעיתיות מסויימת... מצד אחד שניים אחראים להריון באופן שווה ואחד (אחת ) היא בעלת זכויות יתר,הגיוני ועדיין פרדוקס...

 

[מ ת ל ב ט ת]

זכויות הגבר

"המצב המשפטי, נכון להיום, הוא כי לגבר אין כל זכות להתערב בהחלטת האישה להפסיק את ההריון. הזכות של האישה על העובר מבחינה זו היא מוחלטת ואיננה ניתנת לערעור. גם אם יצטרפו לטענות הגבר שיקולים כבדי משקל, אין להניח כי בית המשפט יעניק לו סעד כלשהו שיפריע לאישה בהחלטתה." ציטוט מתוך דברי עו"ד זאב ולנר

 

[ניצת שושן]

אוקי זה החוק

ובכל זאת פרדוקס מסויים פרדוקס אנושי

 

[ניצת שושן]

ואולי ארחיב למה מתכוונת

האישה רוצה את הילד,הגבר לא? הוא אינו יכול לכפות עליה הפלה ויאלץ לשלם מזונות 21 שנה. הגבר רוצה את הילד ,מוכן לפרנסו ואפילו לגדל אותו במשמורתו,האישה לא רוצה,הגבר אינו יכול למנוע ממנה הפלה. כלומר, אם יבוא הילד לאויר העולם,האב יצטרך לשאת בנטל אם ירצה או לא. ומצד שני אם ירצה ויתחייב לגדלו והאישה לא רוצה ,פתאום אין לו כל זכות על העובר. מחד אחראי מלא ומאידך לא נחשב. ???????

 

[מ ת ל ב ט ת]

אטימות של המערכת

ועל כך בדיוק אני מתרעמת על האטימות שמגלה המערכת במקרים כאלו על כל הזכויות שנשללות מהגבר לצד החובות שמוטלות עליו

 

[ophra]

תעזבו שניה גניבת זרע...

אני חושבת שכולם מסכימים שלא עושים דבר כזה (גניבת זרע) שזה לא מוסרי בטח לא לבוא אחר כך ולדרוש מהאבא-בעל-כורחו לשאת באחריות אבל גם בלי דרישה כזו יש בזה צד אכזרי גם "סתם" לדעת (בתור גבר) שיש בעולם הזה ילד "שלך" ולך אין קשר איתו ובכלל לא רצית אותו זו הרגשה מאד לא נעימה (בלשון המעטה) אבל אני רציתי בכלל לדבר על "פנצ´רים" ועל חוסר הסימטריה (או הפרדוקס) שניצת דיברה עליו. אז קרה "פנצ´ר". או במילים יפות יותר: "הריון לא מתוכנן" (כאן כתבתי קודם שאני מתייחסת לסיטואציה בה בני הזוג לא נשואים, אבל אחרי קריאה חוזרת תיקנתי את עצמי: זה נכון לדעתי גם בזוג נשוי) דעתי בסיטואציה כזו היא זו: נכון שיש חוסר סימטריה בנוגע להחלטה, שהיא בסופו של דבר (המילה האחרונה) - של האם. אבל אני לא רואה בזה פרדוקס. אני רואה בזה עוד פאן של חוסר הסימטריה בין גברים ונשים (ובמקרה הזה מדובר בחוסר סימטריה פיזיולוגי לחלוטין). נכון שבמקרה הזה חוסר הסימטריה הזה פועל לרעת הגברים. אבל..... גם להיות בהריון ולעבור לידה אינם "בחירה" של האשה. הטבע "קבע" כי זה יהיה תפקידה של האשה. עם כל היופי שבדבר (ובאמת, לא הייתי מוותרת על ההריונות שלי בחיים, אלו שעברתי... ), אני לא חושבת שאני צריכה לספר למי מהנשים כאן על המחיר שכרוך בזה: החל מהעליה במשקל הכאבים אי הנוחות התחושה שגופך הופך להיות לכמה חודשים "נחלת הכלל" האיסורים השונים (לעשן, לשתות, להכנס לג´קוזי, לטוס וכו´ וכו´) והלידה כמובן (שבמקרה הטוב, כרוכה רק בכאב) אז נכון, בהחלטה אם לשמור הריון או לא, לנו (הנשים) יש את המילה האחרונה. אבל לדעתי זה לא פרדוקס. זה רק ה"תוצר" המשלים של כל מה שאמרתי למעלה. בנוגע ל"איך" ממשיכים בכל אחת מהסיטואציות שיכולות להתקדם מכאן והלאה....? זו כבר שאלה שכרוכה בעיקר בנפשות הפועלות ברצונות שלהם ביכולת שלהם להתגבר על מכשולים בדרך כל דרך שבסופו של דבר תעניק לילד (במידה והוחלט להמשיך עם ההריון) את החיים-הטובים-ביותר-שאפשר-בסיטואציה-הקיימת היא הטובה ביותר לאותו מקרה. שבוע טוב לכולם!!!