י ו נ י ת.
New member
ילדה שמקטרת
לי יש הרבה קיטורים אבל נניח שעם השנים זה בא והגיע, אבל הילדה, הילדה בת ה-11 שלי קוטרית לא קטנה,,,,אני יכולה לצאת מדעתי. היא לא היתה כזו, זה פתאום התפרץ לה. היא מקטרת ואני זו שמתלוננת. אני מתלוננת שהיא לא יודעת להעריך, אני יודעת שההורים תמיד אומרים, עשיתי ועשיתי ומבקשים מהילדים להעריך, אבל זה אחרי שהילד יחסית גדול, אבל היא, כל כך קטנה יחסית וכבר הצתברו אצלה משקעים נגדי. הנה כמה דוגמאות: אבא הוא תמיד הכי טוב, ואני לא מקבלת את זה שמכיון שאנחנו גרושים זה טבעי, שהילדה אוהבת יותר את אבא שהוא פחות כועס. בקיצור קוטרית שיכולה להוציא אותי מדעה. היא מבקשת ממני לקנות לה למשל בגד מסוים, אני מאשרת שהשבוע אנחנו נלך ונקנה, אבל היא לא מפסיקה לשאול אותי כל יום, נו, נו , נו, וזה מתסכל, עד שמגיע היום שאני צריכה לקנות, אני פרנציפ לא קונה. היא מבקשת שאכין לה לאכול, עכשיו ולא בעוד חמש דקות. היא מבקשת כשהיא הולכת לישון, שאשב לידה כמה דקות ואלטף עד שתרדם קצת. היא מבקשת שאשב לראות איתה טלויזיה. אתם בטח שואלים איפה הקיטורים כאן. אז אחרי שאני אכן עושה את כל זה. היא מקטרת לי ימים ולילות שאני אמא לא מספיק טובה. שאני לא דואגת, לא קונה, לא יושבת איתה ולא מקדישה לה. ואז היא מצליחה להוציא לי את הרוח מהמפרשים. והאמת? אני מאוד מאוד מודאגת רק שלא תיפול לי על איזו אהבה עם מישהו, כי הוא בטח לא יסבול חברה קוטרית שכזו. ולהתעלם ממנה זה לא בא בחשבון, כי בגדול הכל בטח נובע בשביל תשומת לב. שלכם יונית
לי יש הרבה קיטורים אבל נניח שעם השנים זה בא והגיע, אבל הילדה, הילדה בת ה-11 שלי קוטרית לא קטנה,,,,אני יכולה לצאת מדעתי. היא לא היתה כזו, זה פתאום התפרץ לה. היא מקטרת ואני זו שמתלוננת. אני מתלוננת שהיא לא יודעת להעריך, אני יודעת שההורים תמיד אומרים, עשיתי ועשיתי ומבקשים מהילדים להעריך, אבל זה אחרי שהילד יחסית גדול, אבל היא, כל כך קטנה יחסית וכבר הצתברו אצלה משקעים נגדי. הנה כמה דוגמאות: אבא הוא תמיד הכי טוב, ואני לא מקבלת את זה שמכיון שאנחנו גרושים זה טבעי, שהילדה אוהבת יותר את אבא שהוא פחות כועס. בקיצור קוטרית שיכולה להוציא אותי מדעה. היא מבקשת ממני לקנות לה למשל בגד מסוים, אני מאשרת שהשבוע אנחנו נלך ונקנה, אבל היא לא מפסיקה לשאול אותי כל יום, נו, נו , נו, וזה מתסכל, עד שמגיע היום שאני צריכה לקנות, אני פרנציפ לא קונה. היא מבקשת שאכין לה לאכול, עכשיו ולא בעוד חמש דקות. היא מבקשת כשהיא הולכת לישון, שאשב לידה כמה דקות ואלטף עד שתרדם קצת. היא מבקשת שאשב לראות איתה טלויזיה. אתם בטח שואלים איפה הקיטורים כאן. אז אחרי שאני אכן עושה את כל זה. היא מקטרת לי ימים ולילות שאני אמא לא מספיק טובה. שאני לא דואגת, לא קונה, לא יושבת איתה ולא מקדישה לה. ואז היא מצליחה להוציא לי את הרוח מהמפרשים. והאמת? אני מאוד מאוד מודאגת רק שלא תיפול לי על איזו אהבה עם מישהו, כי הוא בטח לא יסבול חברה קוטרית שכזו. ולהתעלם ממנה זה לא בא בחשבון, כי בגדול הכל בטח נובע בשביל תשומת לב. שלכם יונית
