יכול להיות....

[karka li]

יכול להיות....

שאולי זה לא המקום בשבילי, העולם הזה, החיים האלה? כי אני פשוט לא מצליחה להתמודד. כל פעם שנדמה שהנה האושר הגיע, זה מתנפץ מהר מאוד. כי האושר לא בא מבחוץ. הוא אמור לבוא מבפנים, ובפנים ריק. חלול. אין כלום חוץ מכאב. אולי אני פשוט לא שייכת.... אז למה אני פה?

 

[adamsplit]

עברתי הרבה, ולמדתי רק מעט

אבל דבר אחד אני יודע. לכל אדם פה יש מטרה, וכל אחד הוא עולם שלם. לפעמים אנחנו מרגישים ריקנות, ודיכאון שעופף, את העיניים גם עוטף, וכל שנשאר לראות הוא אותו כאב ואותם מרמות. רק תמשיכי להאמין, בסף העיניים יפקחו, את תראי את כל הטוב שבך, ולא תשאלי שאלות כאלו יותר. אני זוכר את ההרגשה שלך, חייתי איתה כל כך הרבה שנים, ואותן שנים, שבהן לא חיפשתי איך לפקוח א עיני, שנים מבוזבזות. אאחל לך שבת שלום, שבת של אושר ואשאיר אותך עם השיר שנותן לי את הכוח כל יום: שיר האומץ\ר.קיפניס אם תחשוב כי תיפול כבר נפלת אם תחיה בהיסוס וניצלת אם תרצה להגיד בודאי לא אוכל הן ברור שבחרת בקל שבקל. אם תאמר כי תאבד, הן תאבד בודאי כי כל איש בעולם התוסס והחי הרוצה להגיע לתרועת ניצחון לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון. זהו חוק עולמים לנמשל ומושל וברור הוא החוק ואיתן מברזל החלט כי תוכל רצונך או מושל עליך יגן חוק איתן מברזל. מלחמות החיים לא תמיד מבקשות את האיש החזק וכתפיו הנוקשות אם יתמיד אז תמיד ינצח בכל רק אותו האדם החושב כי יכול

 

[פרפרי אהבה]

אני מאמינה שאנחנו פה מסיבה מסוימת,

כי נועדנו לעשות דברים בעולם הזה, לגדול ולהתפתח. ונכון, החיים לא קלים ומלאי התמודדויות, אבל לאט לאט אנחנו לומדים איך מתמודדים עם הדברים ועם החיים בכלל. אם את רוצה- את מוזמנת לפרט יותר לגבי מה שמטריד אותך וננסה לעזור לך יותר.

 

[efriend]

האושר מגיע רק כשלא מצפים לו ../images/Emo8.gif

החיים הם חסרי טעם וחסרי משמעות, אבל מרגע שמכירים בזה, מתחילים לאהוב אותם. ככה לפחות אני רואה את זה. כשאנחנו ילדים מבטיחים לנו גדולות ונצורות, ומספרים לנו כמה החיים נפלאים (אגב, אילו הם באמת היו כאלה, לא היה צריך למכור אותם בכזו ארסיביות. ברי אנחנו תמיד חושדים כשאיש מכירות מספר לנו כמה משהו נפלא)). ואז, כשה"אושר" לא מגיע, כמו שאמרת, אנחנו מתאכזבים, וחושבים שמשהו לא בסדר, נכנסים למרה שחורה. אבל לדעתי האושר כפי שמתואר באגדות לא אמור להגיע. אמור להיות בסדר, עם כמה רגעי אושר. זה כואב להתרגל לרעיון הזה, אבל אחרי שמתרגלים, אחרי שמנמיכים ציפיות, מרגישים טוב ואוהבים את החיים. ככה לפחות זה אצלי. בקיצור, כמו הרבה דברים בחיים, ה"אושר", במידה ויש דבר כזה בכלל, מגיע רק כשלא מצפים לו

אם תספרי מה מכאיב לך, אולי אפשר יהיה להתייחס בצורה יותר קולעת.

 

[נסיכת הכוכב]

נחמד לי לקרוא אותך

חבר היית חסר לי על דפי הפורום

 

[efriend]

תודה רבה ../images/Emo13.gif

 

[bennyrozen]

מרגיש ממש כמוך עכשיו

ולא יודע מה לעשות אני כבר לא ילד ועושה זוב ושוב אותן שגיאות לא לומד מטעויות

 

[mandm2]

????????????????

קראתי את מכתבך ונמלאתי כאב. לפעמים קורים לנו דברים רעים על מנת שנתחזק ונדע כמה אנו חזקים כי לרוב אנו שוכחים כמה אנו חזקים נפשית. אחרי הכל כל המיקרים האילו הופכים להיות רק זיכרון שלנו ותו לא. סיפור: "הלבנה" מנהל בכיר צעיר ומצליח נסע ברחוב שכונתי, במהירות מופרזת, ביגואר החדשה שלו. הוא נזהר ובדק שלא מגיחים ילדים מבין המכוניות החונות והאט כשחשב שהוא מבחין במשהו. במהלך הנסיעה, לא צץ ילד. אבל במקום זה, פגעה לבנה בדלת היגואר! הוא עצר בחריקת בלמים ונסע לאחור למקום שממנו נזרקה הלבנה. הנהג הזועם זינק מחוץ למכונית, תפס את הילד הקרוב ביותר והדף אותו בצעקות על המכונית שלו, "מה זה צריך להיות? מה לעזאזל אתה עושה? זאת מכונית חדשה והלבנה שזרקת גרמה נזק רב. למה עשית את זה?" הילד הקטן התנצל. "סליחה... אני מצטער, אבל לא ידעתי מה לעשות." הוא התחיל להתחנן, "זרקתי את הלבנה כי אף אחד לא עצר..." בדמעות שזלגו על לחייו הצביע מעבר למכונית החונה ואמר, "זה אחי, הוא התגלגל מהמדרכה ונפל מכיסא הגלגלים שלו ואני לא מצליח להרים אותו." עכשיו הוא כבר התייפח ושאל את המנהל ההמום, "אתה מוכן בבקשה לעזור לי להרים אותו חזרה לכיסא הגלגלים שלו? הוא נפצע והוא כבד מדי בשבילי." הנהג הנרגש והנסער ניסה לבלוע את הגוש שחנק את גרונו. הוא הרים במהירות את הילד הנכה לתוך כיסא הגלגלים, אחר-כך הוציא ממחטת בד וניקה את הפצעים שלו. סקירה מהירה אמרה לו שהכול יהיה בסדר... "תודה רבה ושאלוהים יברך אותך," אמר הילד אסיר התודה לזר. נסער מכדי לדבר, הביט האיש בילד מוביל את אחיו בכיסא הגלגלים לאורך המדרכה אל ביתם. הדרך חזרה ליגואר היתה ארוכה וממושכת. הנזק במכונית היה ניכר, אבל הנהג לעולם לא טרח לתקנו. הוא השאיר אותו כתזכורת למסר הבא: "אל תתנהל בחיים מהר מדי, באופן שיחייב לזרוק עליך לבנה כדי לזכות בתשומת-לבך!" אלוהים לוחש לנפש שלנו ומדבר אל הלב שלנו. לפעמים, כשאין לנו זמן להקשיב, הוא נאלץ לזרוק עלינו לבנה. זאת הבחירה שלנו להקשיב או לא להקשיב.