יכול להיות מצב

[the lowkey]

יכול להיות מצב

שבשלב מסויים בחיים כתוצאה מאפיזודה של דיכאון חריף מאוד שנמשך בערך כשנה ,תקרה לבנאדם התופעה שנקראת פוסט טראומה? נניח דיכאון שנבע מקשר משמעותי והפסקת עישון קנביס לסוגיו. כשלפני הדיכאון היו חיי חברה למרות קשיים בתפקוד ברמה נורמטיבית. לפני היה לי תאבון ענק לחברה לבילוי, ומאז כאילו אין יותר ליבידו לחיים ,שום רצון לחברה ,התבודדות כרונית. מאז הגוף חלוש ואין כח לכלום וכל דבר מלחמה פנימית אפילו לקום מהמחשב למקלחת זה מלחמה שלפעמים לוקחת שבוע. בנוסף כל ניסיון לטיפול כימי ,מסתיים בהמון שעות שינה יומיות ועייפות אין סופית. כיצד ניתן לזהות את תופעת הפוסט טראומה? ומה היא אומרת? האם השינוי שאני מתאר מזכיר אותה? אני באופן אישי תמיד אומר למטפלים שלי שאני מרגיש שאחרי שהדיכאון עבר משהו השתנה בי אבל אולי זה העדר קשרים חברתיים פשוט ,והעדר מסגרות חיים שמעודדות יצירת קשרים חדשים!? הכל מרדים אותי אפילו ארוחות קלילות ותחת השפעת כדורים העייפות בכלל קשה מנשוא. זה לא הבעיה השורשית שלי כמובן ,הבעיה השורשית שגרמה לי לא להסתדר במסגרות מילדות היא ככל הנראה ציקלוטימיה ,היות ויש לי עליה בכעס כתוצאה ממתחים. וזה למרות שאני מזדהה אם מה שלמדתי על הפרעת אישיות גבולית. וזה תמיד היה שם. רק שמ 2004 כשעברתי את האפיזודה הזאת של הדיכאון ,אני מרגיש לפעמים כשאני חושב על זה ,שמשהו נוסף נדפק בי ,ולא הסתדר מאז?

 

[סיגלית 999]

גם לי זה קרה מה שאתה מתאר

עבר עלי. מאוד מזדהה עם מה שרשמת, רק לא יכולתי להביע זאת במילים.

 

[יורם צדיק]

כיצד ניתן לזהות את תופעת הפוסט טראומה?

ל lowkey שלום,
אני בספק אם אפשר לקרוא למה שאתה מתאר מצב פוסט טראומטי,
אבל אני מודה לך על ההודעה
ועל השאלה שבתוכה
"כיצד ניתן לזהות את תופעת הפוסט טראומה?".
זו שאלה חשובה בהקשר של הפורום הזה,
ואני אתחיל להסביר שלב אחר שלב מה הקריטריונים
להפרעה פוסט טראומטית.

 

[יורם צדיק]

ספר האבחנות הפסיכיאטרי (ארה"ב) DSM

נקרא DSM
שזה ראשי תיבות של
Diagnostic & Statistical Manual
של הארגון הפסיכיאטרי האמריקאי.
כל כמה שנים (לפעמים 10 שנים) יוצאת מהדורה מעודכנת
שבה מופיעות האבחנות הפסיכיאטריות כפי שהן מוגדרות היום
וזאת כהחלטה של ועדה של מומחים
שדנה ומחליטה מה הקריטריונים.
לפני כשנה יצאה המהדורה האחרונה, שנקראת DSM5
*
אחד החידושים ב DSM5 בנוגע לנושא שלנו היא
שההפרעה הפוסט טראומטית
Post Traumatic Stress Disorder
(PTSD)
הוצאה מקבוצת הפרעות החרדה
וקיבלה מעמד נפרד.
להפרעה הפוסט טראומטית יש 6 קריטריונים
ואני אפרט אותם בהמשך.

 

[יורם צדיק]

קריטריון A (בינתיים באנגלית)

Criterion A: stressor
The person was exposed to: death, threatened death, actual or threatened serious injury, or actual or threatened sexual violence, as follows: (one required)
1. Direct exposure.
2. Witnessing, in person.
3. Indirectly, by learning that a close relative or close friend was exposed to trauma. If the event involved actual or threatened death, it must have been violent or accidental.
4. Repeated or extreme indirect exposure to aversive details of the event(s), usually in the course of professional duties (e.g., first responders, collecting body parts; professionals repeatedly exposed to details of child abuse). This does not include indirect non-professional exposure through electronic media, television, movies, or pictures.

 

[jojs8j3]

גם לי יש מה שיש לך...

גם לי יש מה שיש לך...
לא מובן לי מה זה!! אני קבלתי אתקף חרדה.
ניראה לי שזה נגרם בגלל שהגוף חווה תראומה חזקה אז הוא נמצא במשבר נפשי עמוק... צריך ללמוד להוציא הכול החוצה + לטייל הרבה...
אני מרגיש שיפור אדיר מפעם אבל עדיין לא מרגיש כמו פעם ... מקווה שזה יעבור ץ...

 

[יורם צדיק]

קריטריון A: גורם הלחץ (בעברית)

קריטריון A: גורם הלחץ
האדם נחשף ל: מוות, איום במוות, נזק רציני לגוף (ממשי או איום לכך), אלימות מינית (ממשית או איום לכך), באחת הצורות הבאות
(יש צורך באחד לפחות)
1. חשיפה ישירה
2. האדם צפה בארוע בעצמו
3. חשיפה עקיפה, ע"י שנודע לו שבן משפחה קרוב (close relative) או חבר קרוב (close friend) נחשף לטראומה. אם הארוע עוסק במוות או באיום למוות , מדובר כאן רק על ארוע שהיה אלים או בלתי צפוי.
4. חשיפה עקיפה חוזרת או חריפה לפרטים שליליים של ארוע (או ארועים) בדרך כלל כמסגרת חובות מקצועיות (כמו כוחות הצלה, איסוף חלקי גופות, אנשי מקצוע שנחשפים שוב ושוב לפרטים של התעללות בילדים). לא מדובר בחשיפה ישירה או עקיפה דרך תקשורת אלקטרונית, טלביזיה, סרטים או צילומים.

 

[סיגלית 999]

כל מה שמנית כאן עבר עלי

ראשון, מוות, כפי שסיפרתי נפרדתי מאהבת חיי, בגיל 23, עמדנו להתחתן וזה היה רגע המוות בשבילי ההפרדות וההפתעה כאשר אתה עדיין אוהב אותו ברמות של אהבת אמת.

שנייה, כאשר הגעתי לארץ הייתי חולה מאוד עקב מה שקרה לי, והיכרתי מישהו, קצת חיבבתי אותו, וכאשר שכבנו הוא היה קורא לי זונה, מאותו זמן התחילו החרדות הקשות שחוויתי בעולם, כלומר איבוד אמונה באהבה.

שלישית, חשיפה של אחי הקרוב ביותר אלי, אשר התחיל להיות נרקומן, עבדתי במקום ממשלתי והתחלתי להרגיש שכל הזמן דוקרים אותי בזרוע, זה היה רטואל קבוע של זריקות במחשבות לגבי היד, זה שבר אותי כאשר ראיתי אותו הרוס לגמרי, כל כך בכיתי עליו, והיום ברוך השם הוא משוקם, ועצמאי, ומרגיש טוב, אלוהים תודה לאל שזה נגמר ככה.

אם זה פוסט טרואומה מדוע התחלתי בגיל 40 לקבל התקפים פסיכוטים, מדוע לא יכולתי להביע את האירועים הללו, הכאב שנשאתי בלב כל כך הרבה שנים.

 

[the lowkey]

הפרידה

זה החלק שהכי מזכיר לי וגורם לי לחשוב בכלל על הנושא ,כי היא הנקודה בזמן שבה משהו מסתבר השתנה באישיות שלי. לא שלפני הייתי בסדר ,אבל מאז אני לגמרי מסוגר ,וההבדל הוא שלפני זה הפריע לי מאוד רציתי להנות מהחיים ברמה שלא יכולתי לשבת בשקט או ללכת לישון ,ומאז אני בעיקר ישן. והקטע שהזכרת לי ,זה שאני זוכר שבערב של הפרידה מאותה חברה ,לא רציתי אפילו לחבק אותה בפעם האחרונה לשלום ,כאילו שהיא לא קיימת יותר ,וכל הנסיעה הביתה שהיתה בכבישים מהירים ,לא עברתי את השישים קמ"ש ,כבישים שהייתי רגיל לנסוע בהם על 140 כי זה היה כיף פתאום אני לא מסוגל למהר ,הרגשתי כמו בתהלוכת לוויה ,כאילו שהיא מתה לי. וזה לא שהיה לנו קשר מושלם אחרי הכל נפרדנו. ובכל זאת התאבלתי עליה כאילו שהיא מתה ,וזה לקח ממש שנה לצאת מהתחושה הראשונית הזאת ,ויותר מזה להתגבר עליה ממש ,ועד היום נשארתי בלי רצון לחיות ,והכוונה שלי היא לשמוח. כשפעם כל מה שרציתי זה להיות באקסטזה ,היום להיות סתם ער זה מטלה. וזה היה ב 04 עבר מאז עשור שלם. אז עם זה לא פוסט טראומה ,לאן נעלם לי הליבידו ,מה קרה לצורך האינסופי שהיה לי להנות ,למה קשה לי להיות ער יום שלם פתאום כבר עשור? אני יודע שהייתי לא בסדר גם לפני ,אבל זה מרגיש משהו אחר ,כי גם בתוך הדיכאון שתמיד ליווה אותי מאז הילדות ,והחרדה שתמיד הייתה לי בתוך קבוצת אנשים ,גם בין חברים ,היה לי רצון ואנרגיה ,ויותר מאז 04 פשוט אין?

 

[סיגלית 999]

שלום לאו קיי

מה שאתה כותב עבר גם עלי, מה שאני חושבת היום ממרום גילי, שלא היו לי חברים של ממש, אלא חברה אחת, טובה, והשאר חברים שהיו שונים ממני, היו חכמים, למדו באוניברסיטה, האי שייכות לקבוצה הינה שאתה לא היית שלם עם עצמך, היית חריג, אולם היה בך אגו ששמר עליך, הרבה אנשים, אומנם לא מכירה הרבה אבל נראה לי כי, כאשר קורה איזשהו טריגר, האישיות שלהם מתהפכת, וחשבתי על זה, וזה קורה כשאתה מבוגר, וכשהטריגר קורה, כל הילדות וכל הנערות חוזרים, אתה מרגיש אפס מוחלט, אולי עקב התעללות מילולית מצד גורמים שונים, כגון אמא, אבא, משפחה, חברים.

על הפרידה קשה לדבר, בגלל תמימות נעורים, או כאשר אנו צעירים, אנחנו לא רואים את כל העוגה, ומתאהבים מעל הראש, פעם תיאר את זה מומחה, כי בחור של הביגלה יש חור, ואנחנו לא יודעים שיש חור בביגלה.

הנה אנו חיים בעידן של הצעירים, כל היום כאשר אני רואה צעירים, כולם עם כולם, והדור שלנו אחר, היום יש לנו מחשבים לתקשר עם אנשים, יש לנו פאלפונים לדבר, אבל אין עם מי, התמימות נשברה באיזה שהוא מקום.

אתה כותב שרצית להנות מהחיים, לבלוע אותם, גם אני חשתי זאת, מין זאבה בודדה שרוצה לכבוש עולם, כך נראה גם אתה, זאב בודד שרצה להיות על גג העולם.

אתה כותב כי לקח לך שנה הפרידה, כאילו היא מתה לך, לי אישית הוא חי ונושם כבר 30 שנה, בגלל שזה היה עבורי נפש תאומה, ואיבדתי את אישיותי, בדיעבד, היום כאשר אני חושבת על זה, שהגעתי לטופ, נגעתי בפיסגה, והנה מה זה, זה ? זה משעמם, אוי הטעות הזו עלתה לי ביוקר, אולם יש עוד המון צדדים של האיבוד אישיות, כגון חשיפה לילדות, ולהתעללות שעברתי מאימי.

מקווה שיורם יעזור לך, ואולי נתתי לך תמונה יותר עמוקה על מה שעבר עליך, ועלי.