ייעוץ

[פולה6]

זו כמובן האופציה שמנגד...

ומאחר שזה לא מה שהייתי רוצה - אני בדילמה. כנראה שהזמן ייתן את הפתרונות...

 

[רקדנית דבקה]

אני חושבת שהכי נכון זה להסתכל נכון בליבת

הבעיה. לפי איך שאני מבינה מהודעתך, את מתפתחת דרך אותו יעוץ, את אולי מקבלת זוויות ראות אחרות ולומדת עבור עצמך בנקודות בעייתיות מה ואיך לעשות, זה תהליך לימודי שהוא אולי חושש ממנו כי זה יכוון אותך לראיה אחרת על הזוגיות שלכם. הוא אולי מעוניין לשמר את אופן הראיה שלכם ומשם בדרך דיבורים אולי לראות איך הדברים יתפתחו, אבל זה לא פתרון מעשי כי זה מכניס אתכם ללופ לא טוב בו יש לו שליטה גם עלייך. אני חושבת שליבת הבעיה כאן היא 'מתן חופש'. זכותך להתפתח, זכותו להביע את מורת רוחו אבל כשזה נוגע לפתרונות שיכולים להגיע דרך לימוד, אני לא חושבת שנכון יהיה לבטלם על הסף. את צריכה את הכלים האלה בשביל עצמך ובשביל הזוגיות, את גורם בתוך הזוגיות הזו אך בד בבד גם אדם חופשי לקבל כלים אישיים, כאלו שיהיו. אני כן חושבת שהכי נכון הוא לדעת איך לתקשר איתו כך שאת בפשוטו מעמידה עובדה שאת מעוניינת לצאת ללמוד כלים חדשים להתמודדויות שונות בחיים שאת רואה שאין לך אותם היום, בנקודה כזו של חייך האישיים והזוגיים. כי מעבר לעובדה שאת חלק מזוג, את גם פרט בתוך השיתופיות הזו. אם מרגיש לך להמשיך את הפגישות האלה, אני חושבת שהכי נכון זה להמשיך אותם, כי כמו שאת אומרת - הם תורמים לך והרבה. מאד חשוב לקבל פרספקטיבה אובייקטיבית שהיא גם לימודית,כי הזוגיות הזו חשובה לך וחשוב לדעת איך לבנות גשרים בתוך זוגיות וזהו תהליך שאפשר ללמוד לעשות אותו, ביחוד אחרי הרבה שנים יחד, שדברים לא קיבלו מענה נכון.

 

[פולה6]

מסכימה עם סוגיית מתן החופש

מקווה שנעמוד בכך. נראה. תודה.

 

[nowonder]

תשמעי. מסתבר

שנשים אוהבות ייעוץ הרבה יותר מגברים. זה מין מקום כזה שבו הן יכול לדבר כמה שהן רוצות, והוא חייב להקשיב. ואם המטפל/ת גם מצדדת בצד של האישה, בכלל מדובר בסוג של אורגזמה. בצדק או שלא בצדק, הבעיה היא שאת מתייחסת לטיפול הזוגי כאל משהו שמחזק אותך מולו (ולא את הזוגיות איתו) אז למה שהוא ירצה להמשיך?

 

[פולה6]

ולי דווקא נראה

שנשים (לפחות אני הרגשתי כך) צריכות לפעמים להתחזק וגברים, שבאמת נרתעים יותר מהטיפול, זקוקים לו יותר עם הסגירות שלהם, והאופן הכל כך ממוקד ושטחי בו הם "מטפלים" בבעיות. אבל זוהי כבר שיחה יותר פילוסופית...

 

[nowonder]

../images/Emo13.gif אני אוהבת פילוסופיה

בשביל להתחזק לא צריך טיפול זוגי, אפשר ללכת לטיפול אישי. אולי זה אפילו יועיל יותר.

 

[פולה6]

התכוונתי לחיזוק בתוך הזוגיות

כאשר את לא חולקת את תחושותייך עם מישהו, את מקבלת את המשוב רק מבן הזוג. ואם הוא מלא טענות, רק בטיפול זוגי אפשר לקבל נקודת מבט נוספת (או בבגידה...).

 

[nowonder]

אבל למה צריך טיפול זוגי בשביל זה?

מטפל זוגי אינו שופט, שצריך לקבוע מי צודק, מי חזק ומי חלש בזוגיות. לבוא אליו מתוך מטרה להתחזק בתוך הזוגיות זו טעות.

 

[פולה6]

זאת לא הייתה מטרת תחילתו של הטיפול

הרעיון היה להגיע יחד. מהרגע שפרש - המשכתי לבד וזו הייתה תוצאת הלוואי של התהליך שעברתי עד כה..

 

[seeyou]

"רק בטיפול זוגי אפשר לקבל נקודת מבט נוספת"8-

"כאשר את לא חולקת את תחושותייך עם מישהו, את מקבלת את המשוב רק מבן הזוג"

והבן הזוג באמת לא מספיק יוסי

 

[אייבורי]

תגידי

נשים המציאו את ה"אמרתי לך" זה לא מספיק להן? הן חייבות לטחון את זה "בטיפול" שבועי קבוע והרי גברים לא באמת מקשיבים

 

[פולה6]

נשבעת שאני מתנזרת מה"אמרתי לך"

ונכון - גברים לא יודעים להקשיב (לפחות הגבר שלי)

 

[אייבורי]

אם כבר גילית את זה

אז תנסי גם את לא להקשיב לעצמך איזו תקופה תגלי איזה נחת זה נותן

 

[פולה6]

../images/Emo13.gif

 

[מדען טילים סובייטי]

אין דבר כזה

טפול זודי פרטני - אפשר להיפגש פעם-פעמיים בנפרד כדי לברר דברים, מעבר לכך זה הופך לטיפול אישי. אבל גם טיפול אישי זה לא - מה שקרה לך זה שהמטפלת שלך הפכה לחברה-הכי-טובה - יחד אתן יושבות ומצקצקות בלשונכן על הגברים, חוסר היכולת שלהם לתקשר והאופן ה"ממוקד והשטחי" (או במילים אחרות - אפקטיבי) שבו הם מטפלים בבעיות שלהם. ובקצרה, אין ספק שה"טיפול" הזה ממלא אצלך חסך עמוק - לזוגיות שלך הוא רק מזיק, בעיקר כיוון שאת מקבלת חיזוקים למחשבות השליליות שמראש יש לך לגבי בעלך.

 

[פולה6]

מצטערת - פספסת..

המטפלת ממש לא החברה הכי טובה שלי. אנחנו לא מצקצקות ואין לי מחשבות שליליות לגבי בעלי. אני אוהבת אותו ורוצה להישאר איתו, אלא שיש פער בין רצונותיו ודרכיו, לאלו שלי ועל הפער הזה צריך "לעבוד". אין לי ספק שזו עבודה של שניים, ומאחר שהוא לא מצטרף, אני בבעיה.

 

[מדען טילים סובייטי]

לא, לא פספסתי,

לא הפעם - יש פער בין רצונותיו ודרכיו לאלו שלך, היית שמחה לסגור את הפער אבל הוא אפילו לא מוכן להיכנס למו"מ. ה"טיפול הזוגי" היה פשוט הדרך שלך לגרור אותו לתוך המו"מ הזה, אלא מה - ברגע שהמטפלת לקחה את הצד שלך באופן גלוי מדי, בעלך תפס שהוא נכנס למלכודת ונסוג - עכשיו נשארת את והיא לנהל את המו"מ בעצמכן עם עצמכן - היא לפחות מקבלת על זה כסף, מה יוצא לך מזה (חוץ מחיזוקים לעמדותיך ודעותיך, כמובן)?

 

[פולה6]

גם חיזוקים חשובים

אבל זה נכון שיש כאן בעייתיות. אז אולי הפתרון הוא בלחפש מטפלת אחרת? אולי מטפל??

 

[מדען טילים סובייטי]

בדיוק להיפך, מותק

ה"חיזוקים" טובים לך לאגו אבל הורגים את התהליך וזה בגלל שחיזוק הוא בינארי - מה שמחזק אותך מחליש את בעלך ולהיפך וצד חלש מסתגר, או פורש, או נכנע - פתרון ארוך טווח לא ייצא מזה. מטפל זוגי טוב לא לוקח צד, לא בורר ולא שופט - מטפל זוגי טוב מציב לכם מראה אותנטית ולוחץ אתכם לגלות מה מחזק את שניכם ואת הקשר ביניכם. המטפלת הנוכחית נכשלה קשות בקטע הזה, מטפל אחר עשוי להצליח אבל בשביל זה את צריכה לשכנע את בעלך לנסות שוב ובעצמך להבין בדיוק למה את מצפה מהתהליך.

 

[מפלצת או ילדה]

אפשר להבין אותו

מה שעושה לך טוב לא אמור "לחבל" בזוגיות. אבל את בהחלט עשויה למצוא את עצמך <והוא אותך> משנה את דרך התנהלותך לכיוון יותר אסרטיבי בעיקבות הטיפול. אין לי מושג מה עובר ביניכם, אבל יש לשער שאם הצעת ייעוץ, והוא זה שמתבצר, זה משום שאת חשה תקיעות וחוסר שביעות רצון מהמצב ביניכם. הבעיות שלכם הם כנראה בעיקר בתחושה שלך <מדרך ההנהלות מולו?>. והוא מבחינתו מבסוט מהאיזון הקיים. החשש שלו שהאיזון יתערער מובן. זה יצריך ממנו להתאמץ, לשנות, להסתגל - אולי להתפשר ולבוא לקראתך? אבל השאלה שאת צריכה לשאול <את עצמך> היא לא האם הוא חושש והאם עליך להפסיק בשל כך, אלא האם את חוששת ממה שהשינוי באיזון עלול לגרום למערכת יחסים ביניכם, ולחילופין האם את מוכנה להמשיך לחיות במצב הקיים, מבלי שדברים משתנים? כשתבהירי לעצמך את התשובות, תוכלי להחליט מה לעשות הלאה...