ייעוץ זוגי................
היי לכולם, אני מאמינה שחלקכם זוכרים אותי..יש מצב שכבר כתבו על מה שאני רוצה לכתוב אבל יש בי הצורך להעלות כמה נקודות בנושא של ייעוץ, אני שנים חשבתי לעצמי והתחננתי לבעלי בא נלך, נישמע, נשכיל "והפלתי" את כל תקוותי על היועצים שיעירו את עיניי ואת עיניי בעלי , שנבין איך ומה בונים זוגיות, שינחו אותנו להבין אחד את השני, שילמדו אותנו לתקשר ולדבר, הדברים שבעיניי חשובים ושבעיניי גרמו למפולת הרצינית של נישואיינו. הלכנו שנה אצל משהיא שלא קידמה אותנו בהרבה, חשבתי אוקיי, יכול להיות שהיא לא טובה מספיק בשבילנו,היה הפסקה של כמה שנים שנוספו להם הרבה משקעים ורגש שלילי... ושוב הלכנו חצי שנה לזוג פסיכולגים שקיבלנו עליהם המלצות חמות ואף אני המלצתי עליהם.... ואכן בתחילה זה היה משהוא כמו "אווו הגענו למקום" אבל לאחר מס' פגישות לא מעטות חשבתי עם עצמי והרגשתי שאני לא מקבלת "טיפים" לחיים, שלא מנחים אותנו, ששומעים כן שמקשיבים כן! אבל זה לא מספיק, ואל תגידו לא הגעתם מוכנים, היה לכם ציפיות גבוהות מידיי וכו, לא! זה נכון שהגעתי אני דיי באפיסת כוחות וככה ברגע אחד של לפני פירוק החבילה, אבל היה להם מספיק זמן בשביל לנער ובשביל לתת לנו יותר מ-"צריכים לרדת לשורש המריבה/צריכים לדבר למה ואיך הגעתם למצב"...אני לא יודעת אם אני מצליחה להעלות את כל מה שאני רוצה שתבינו...זה פשוט בסוף אמרתי דיי, זה עלה הון! וזה לא שאני אומרת כלום כי בכל זאת אם לא הם בעלי לא היה הולך לפסיכיאטר אבל.............. האם אתם מכירים בני זוג שהלכו לייעוץ ואמרו היה שווה כל שקל וכל דקה? אני פשוט בעבר הייתי "חסידה" ענקית של העניין והיום לאחר שקיבלתי כמה סטירות אני דיי "מבואסת"..... אולי אני גם כותבת גם ממקום של פגיעה, כי לאחר שהיינו מטופלים תקופה לא קטנה ובעקביות, כשאמרתי דיי, וסיימנו את הפגישה לכיוון גרושים הם אפילו לא התקשרו להתעניין מה קורה ואיפה אנחנו עומדים............... אשמח לשמוע מנסיונכם..... לילה טוב.
היי לכולם, אני מאמינה שחלקכם זוכרים אותי..יש מצב שכבר כתבו על מה שאני רוצה לכתוב אבל יש בי הצורך להעלות כמה נקודות בנושא של ייעוץ, אני שנים חשבתי לעצמי והתחננתי לבעלי בא נלך, נישמע, נשכיל "והפלתי" את כל תקוותי על היועצים שיעירו את עיניי ואת עיניי בעלי , שנבין איך ומה בונים זוגיות, שינחו אותנו להבין אחד את השני, שילמדו אותנו לתקשר ולדבר, הדברים שבעיניי חשובים ושבעיניי גרמו למפולת הרצינית של נישואיינו. הלכנו שנה אצל משהיא שלא קידמה אותנו בהרבה, חשבתי אוקיי, יכול להיות שהיא לא טובה מספיק בשבילנו,היה הפסקה של כמה שנים שנוספו להם הרבה משקעים ורגש שלילי... ושוב הלכנו חצי שנה לזוג פסיכולגים שקיבלנו עליהם המלצות חמות ואף אני המלצתי עליהם.... ואכן בתחילה זה היה משהוא כמו "אווו הגענו למקום" אבל לאחר מס' פגישות לא מעטות חשבתי עם עצמי והרגשתי שאני לא מקבלת "טיפים" לחיים, שלא מנחים אותנו, ששומעים כן שמקשיבים כן! אבל זה לא מספיק, ואל תגידו לא הגעתם מוכנים, היה לכם ציפיות גבוהות מידיי וכו, לא! זה נכון שהגעתי אני דיי באפיסת כוחות וככה ברגע אחד של לפני פירוק החבילה, אבל היה להם מספיק זמן בשביל לנער ובשביל לתת לנו יותר מ-"צריכים לרדת לשורש המריבה/צריכים לדבר למה ואיך הגעתם למצב"...אני לא יודעת אם אני מצליחה להעלות את כל מה שאני רוצה שתבינו...זה פשוט בסוף אמרתי דיי, זה עלה הון! וזה לא שאני אומרת כלום כי בכל זאת אם לא הם בעלי לא היה הולך לפסיכיאטר אבל.............. האם אתם מכירים בני זוג שהלכו לייעוץ ואמרו היה שווה כל שקל וכל דקה? אני פשוט בעבר הייתי "חסידה" ענקית של העניין והיום לאחר שקיבלתי כמה סטירות אני דיי "מבואסת"..... אולי אני גם כותבת גם ממקום של פגיעה, כי לאחר שהיינו מטופלים תקופה לא קטנה ובעקביות, כשאמרתי דיי, וסיימנו את הפגישה לכיוון גרושים הם אפילו לא התקשרו להתעניין מה קורה ואיפה אנחנו עומדים............... אשמח לשמוע מנסיונכם..... לילה טוב.
