ייעוץ זוגי................

ייעוץ זוגי................

היי לכולם, אני מאמינה שחלקכם זוכרים אותי..יש מצב שכבר כתבו על מה שאני רוצה לכתוב אבל יש בי הצורך להעלות כמה נקודות בנושא של ייעוץ, אני שנים חשבתי לעצמי והתחננתי לבעלי בא נלך, נישמע, נשכיל "והפלתי" את כל תקוותי על היועצים שיעירו את עיניי ואת עיניי בעלי , שנבין איך ומה בונים זוגיות, שינחו אותנו להבין אחד את השני, שילמדו אותנו לתקשר ולדבר, הדברים שבעיניי חשובים ושבעיניי גרמו למפולת הרצינית של נישואיינו. הלכנו שנה אצל משהיא שלא קידמה אותנו בהרבה, חשבתי אוקיי, יכול להיות שהיא לא טובה מספיק בשבילנו,היה הפסקה של כמה שנים שנוספו להם הרבה משקעים ורגש שלילי... ושוב הלכנו חצי שנה לזוג פסיכולגים שקיבלנו עליהם המלצות חמות ואף אני המלצתי עליהם.... ואכן בתחילה זה היה משהוא כמו "אווו הגענו למקום" אבל לאחר מס' פגישות לא מעטות חשבתי עם עצמי והרגשתי שאני לא מקבלת "טיפים" לחיים, שלא מנחים אותנו, ששומעים כן שמקשיבים כן! אבל זה לא מספיק, ואל תגידו לא הגעתם מוכנים, היה לכם ציפיות גבוהות מידיי וכו, לא! זה נכון שהגעתי אני דיי באפיסת כוחות וככה ברגע אחד של לפני פירוק החבילה, אבל היה להם מספיק זמן בשביל לנער ובשביל לתת לנו יותר מ-"צריכים לרדת לשורש המריבה/צריכים לדבר למה ואיך הגעתם למצב"...אני לא יודעת אם אני מצליחה להעלות את כל מה שאני רוצה שתבינו...זה פשוט בסוף אמרתי דיי, זה עלה הון! וזה לא שאני אומרת כלום כי בכל זאת אם לא הם בעלי לא היה הולך לפסיכיאטר אבל.............. האם אתם מכירים בני זוג שהלכו לייעוץ ואמרו היה שווה כל שקל וכל דקה? אני פשוט בעבר הייתי "חסידה" ענקית של העניין והיום לאחר שקיבלתי כמה סטירות אני דיי "מבואסת"..... אולי אני גם כותבת גם ממקום של פגיעה, כי לאחר שהיינו מטופלים תקופה לא קטנה ובעקביות, כשאמרתי דיי, וסיימנו את הפגישה לכיוון גרושים הם אפילו לא התקשרו להתעניין מה קורה ואיפה אנחנו עומדים............... אשמח לשמוע מנסיונכם..... לילה טוב.
 

chenby

New member
אני חושבת

שכמו שכתבת - כשאני הלכתי לפסיכולוגית, הרגשתי שיש מישהי שמקשיבה לי, שעוזרת לי לנתח את מה שהיה, להבין למה זה קרה, עזרה לי לבדוק איך הרגשתי במקומות האלה וכו'.. לא היה לי שם אפקטיביות של - אוקי , ומה עכשיו.. היום ברור לי שזה מכיוון שכשאני עסוקה בלהתעסק במה שהיה ובלהבין.. ולספק את הצורך לדעת למה (שהוא תמיד פרשנות אישית ולאו דווקא העובדה האמיתית) וחסר האתגור לגדול, להשתנות, להתסכל על דברים אחרת, לבדוק האם הרגשות שלי מבוססים על עובדות או על פרשנות.. ההבנה שהעבר שלי לא מחייב את העתיד שלי. כי תמיד יש את עכשיו ועכשיו אני יכולה להחליט אחרת.. להגיב אחרת, לחשוב אחרת.. מתוך שינוי הסתכלות - מכיוון שלא חשבת עליו בכלל, את יכולה להיות מופתעת מהתוצאות.. בעיני אימון אישי מצויין לתקופה מכיוון שהוא ממוקד תוצאות, בנוסף להבחנות שלי על עצמי, על דפוסי החשיבה שלי, דפוסי התגובה והפעולה שלי.. ומשם לבדוק איפה זה לא עובד בחיים שלי - וליצור שם שינוי.. להכניס לשם משהו חדש.. באימון יש את זה.. כמובן שאימון הוא לא החיים האמיתיים - זהו אימון.. מה שכן, ניתן לקחת ממנו כלים רבים לחיים האמיתיים - שהם כמובן - היום יום שלנו. מערכות היחסים שלנו.. הגישה שלנו.. ואולי במקום לחפש את המקום שיגאל אתכם מהיסורים ויתן לכם פתרונות קסם, תבואי (גם אם את הולכת לבד ולא כטיפול זוגי - שזה תמיד מומלץ בלי קשר) בלי ציפיות.. בלי לדעת מה יהיה, בלי הצורך לדעת מה יהיה.. ותרשי לעצמך לקבל הפתעות - בעיקר להפתיע את עצמך. אגב, גם להרגיש סטירה מהמטפל כי הוא לא התקשר (הם) זוהי בחירה שלך.. שלא אומרת שהם באמת נתנו לך סטירה.. וזה נובע מפרשנות וממחשבה- הם צריכים לוודא מה איתי - את צריכה לוודא מה איתך.. את צריכה להתעניין מה קורה ואיפה את עומדת.. אף אחד לא חייב להתנהג לפי הציפיות שלך.. זה מנסיוני.. לילה טוב יקירה.
 
יפה כתבת,

יכול באמת להיות שהלכתי כם עם צפיות, מה שכנראה לא בריא ולא כדאי.חשבתי שכשיושבים עם פסיכולוגים שזה מקצועם אמורים לקבל יותר ממה שקיבלתי, אבל זה נכון אני צריכה להפתיע את עצמי-מה שלא כ"כ הולך לי, ואני כן משווה מאורעות של היומיום במאורעות מהעבר, ואולי זה תוקע אותי קצת, אולי, אבל.יש הרבה אבל.....עדיין מקווה לטוב.ואני כן מוצאת בכל יום גם ברע דברים טובים!
 

גארוטה

New member
אשמח לספר מנסיוני

לא פעם הזכרתי פה את הנסיון האישי שלי בטיפול זוגי בשיטת אימגו. לפני שפנינו למטפל בשיטה הנ"ל היו לנו מספר פגישות עם פסיכולוגית (ידועה מאד יש לומר) שאם לא היינו עם "ראש על הכתפיים" היינו מגיעים די מהר לרבנות... לכן, בהחלט יש ויש, ומאד חשוב לשים לב ולא ללכת על עיוור. חשוב מאד ללכת לטיפול שמתאים לשני בני הזוג ולא רק לאחד, חשוב ללכת עם רצון משותף לשינוי וידיעה מראש שזה דורש המון עבודה עצמית אחרת זה פשוט לא עובד, חשוב שתהיה איטראקציה טובה עם המטפל/ת, לשים לב שהמטפל/ת לא "תופש" צד, ובעיקר השיטה שבעיני הכי חשובה, כי סתם ללכת כדי "לשפוך" ולשבת מול מטפל ולהאשים ולתקוף ולקטר רק יוצר יותר אנטי ומעמיק את הקרע, באימגו לומדים לנהל דו שיח ולומדים להקשיב, מפסיקים להיות במגננה ומכירים זה את החולשות של זה, יש התייחסות לתקופת הילדות (מאד חשוב) נוצרת קירבה ואינטימיות מחודשת. זה הניסיון שלי ואני ממליצה מכל הלב. ואם תרשי לי שאלה, באיזה מצב אתם היום?
 
אתייס ל-2 נקודות ברשותך

1. יכול להיות שיגידו כאן רובם שאני טועה, אבל אני לא מתחברת לקטע הזה של הילדות, לא אוהבת שחוזרים שנים אחורה, "לחפור" ככה.לא יודעת לא מתחברת לזה, רוצה להתמקד בנשואים, בקשר בינזוגי היום, בתיקון העבר ואור לעתיד, לא שאני אומרת שאין קשר ושהחיים בילדות לא משפיעים, אבל......מקווה שאני מובנת. 2 מצבנו היום: תקוע! עדיין לצערי, הפסקנו את הטיפול כמו שאמרתי , הוא מטופל בכדורים ויש ישנוי מצידו, פחות צועק, קצת יותר רגוע, אבל טועה הרבה......לא יודעת מה לאמר, אני לפני כחודשיים פלוס הייתי במקום של בטוח פרידה, של רצון לסיים פרק ובתקווה לפרק ב' טוב יותר אבל לאחר תחנונים מצידו ואף יותר הסכמתי לתת צאנס עד לאחר החגים, להגיד לך שזה צאנס אמיתי או לא? לא יודעת, אבל אני מנסה לזרום.
 

rc11

New member
אני

היינו בטיפול זוגי בעקבות משבר שטלטל אותנו מאוד חזק. הטיפול עזר מאוד, אני אפילו חושבת שללא טיפול היינו נפרדים. הסיבה המרכזית לכך שהטיפול עבד אצלנו היא נכונות מאוד גדולה לעבוד על עצמנו - קודם כל כפרטים, אח"כ כזוג. קראתי, דיברתי, הקשבתי, הפנמתי והבנתי את דפוסי הפעולה *שלי* טוב יותר. האיש שאיתי לא מאלה שקוראים או פונים לטיפול, אבל כן הסכים להקשיב וללמוד ולא ממקום התנגדותי, אלא משתף פעולה. היתה נכונות גבוהה לשינוי מצד שנינו. אצלי, הנכונות לשינוי לא באה כדי לשמור על הזוגיות. הנכונות לשינוי באה כדי לחיות טוב יותר עם עצמי. אח"כ אתפנה לחיות טוב בזוג. זה עבד. מעבר לזה,למרות המשבר, אנחנו זוג טוב בבסיס. רואים עין בעין הרבה דברים, נהנים מאוד אחד מהשני, מקשיבים ואוהבים. אני חושבת שאילולא כל אלה, כנראה שטיפול לא ממש היה עוזר.
 
שמחה בשבילך

כייף לשמוע אנשים שהיו תקועים ונפתחו ומאושרים. מה אגיד?! אולי אני נשמעת ככה מייאשת, מסכת נשואיי ארוכה ולא זוכרת אף תקופה מידיי טובה ביננו, לא בהתחלה לא באמצע ולא כיום, אני כן יכולה לאמר שאני מאד מרוצה מעצמי, אוהבת את עצמי, אוהבת את עצמי קצת או הרבה פחות - בזוגיות, אני עדיין לא מבינה איך אני כזאת "אני" (לא מכירים אותי כאן.....אז מותר...) טובה ,חייכנית, מלאת אהבה לכולם , ועם בעלי "תקועה".
 
מאד מוכר

תחילת נישואין ואמצע זוהי תקופה בהחלט לא קלה. לוקח זמן להתייצב. אין ירח דבש בהתחלה גם אלו שיצאו לפני החתונה שנתיים, לחיות ביחד לא קל. גם לי הייתה תקופה שהרגשתי :תקועה". לא הלכנו לטיפול, פשוט ישבתי וחשבתי המון... עד שהחלטתי שדברים צריכים להשתנות. כמו שהייתי עם כל הסובבים התחלתי להתנהג איתו. המווון חיוכים, הכל בקלילות, ים של חום ואהבה, ו.. השינוי הגיע גם מצידו. אצלי ה"תקיעות" הייתה שלי בלבד. עובדה שהשינוי שבא ממני עבד.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
פוטוגנית - מה שלומך?

טוב להפגש שנית.... עבר הרבה זמן. השאלה שלי אליך היא מה רצית מהטיפול הזה. האם היה סיכוי לקשר. האם באמת רצית בהצלחתו? לפעמים משלמים המון כסף ושורפים זמן כדי לקבל לגיטימציה לצאת מקשר. כדי להרגיש ש"עשינו הכל". וכדי למצוא שמישהו אחר אשם בזה שהעניינים לא עבדו... תגידי את: האם נורא רצית שהקשר יצליח? האם ראית את עצמך מאושרת שם? כי ליצור רצון איפה שאין, זה באמת בלתי אפשרי. את הרצון - כמו שכתבה rc11 (איזה ניק סקסי...) - את היית צריכה להביא. העיקר: אם הולכים לכיוון של גירושין, אני מאחל לך גירושים קלים ושהקשר הבא יהיה הרבה יותר ממלא ומספק. מריוס
 
מריוס- שלום.........

כן עבר זמן לא מעט.., השאלות של הן שאלות של "מקצועיים"....., אין לי לכולם תשובות, יש מצב שרציתי לקבל "אישור" לפירוק המשפחה, אצל החרדים-חברתי, צריכים יותר אישורים מאשר בחברה הפתוחה, אני כן חושבת שנתתי יותר מכמה אחוזים לרצון לשפר והשקעתי, בהחלט השקעתי, ועדיין איכשהוא משקיע, לא באותם כוחות אבל...... כפי שכנראה כבר הבנת, אני עדיין מנסה לשרוד את הימים, ואולי יחד עם השיפור של בעלי אני אפתח את הלב ואגלה את הטוב שבו ובי ביחד, אולי.. אומרים שכל עוד הנר דולק...........
 

mz11114

New member
כמו שאמרת

"הפלתי את כל תקוותי ... על המטפל" . פה הטעות . הם לא נותנים לך פיתרון של קסם - תקחי 2 כדורים והמע' יחסים שלך תסתדר . זוגיות זו עבודה יומיומית - ולמי שאין כוח לזה או נרדם בשמירה וחושב שזה ימשיך על מי מנוחות - טועה בגדול . ועוד משהו : זוגיות זה לא 50% שלך ו50 שלו , זה 100% גם מצידך וגם מצידו.
 

I C E M A N 7

New member
../images/Emo6.gif

טוב שלא אמרת עבודת פרך יומיומית בכלא לאסירים בטחוניים ... את ממש סובלת, הא?
 
כן אבל

ציפית מאנשים שלמדו את המקצוע ויש להם נסיון של שנים שיתנו כן "טיפים" ועזרה יותר מעשית, וממש לא חשבתי שזה משהוא קל ו2 כדורים והכל יסתדר..........
 

seeyou

New member
יעוץ זוגי זה טיפול כמו כול טיפול ב"מחלה"

גם אם מבטיחים הצלחה של 99% זה לא אומר שבדיוק האחוז הבודד הוא הקטלני הרופאים המטפלים תמיד צודקים- "הניתוח הצליח אבל הפציאנט מת-הוא לא החזיק מעמד או שהמערכות קרסו."
 

xorgad

New member
האמת על הטיפול הזוגי...

אין הרבה למה לצפות מהמטפל הזוגי.... אדם כלשהו שיהיה מוכשר ככל שיהיה לא מסוגל לגשר על התהומות הפעורות בין בני הזוג!
 
אז מה את/ה אומר/ת בעצם?

שאין סיכוי בנשואים של גבר ואישה?? גם בעיניי אישה עם אישה תסתדרנה עשר!
 
למעלה