ייעוץ..בדחיפות):
הסיפור שלי הוא כזה..ומצטערת אם אני חופרת מראש (
לפני שנה יצאתי עם בחור שנה ו 3 חודשים. הפרידה שלנו הייתה מזעזעת. שנינו גילינו שבגדנו, ושיקרנו המון במהלך הקשר. עכשיו, שנה לא דיברנו. לא הוצאנו מילה אחד לשנייה. הוא בזמן הזה התגייס. אני התבגרתי , גדלתי בעוד שנה. לפני שבוע- יום ראשון, אני מקבלת הודעה שהגיע הזמן שנדבר למרות שלא ציפיתי לזה וזה. הוא הרים אליי טלפון בהתחלה התרגשתי כמו מטורפת שכחתי מכל מה שהיה מכל הפרידה המזוויעה שלנו מהכל! התרגשתי לשמוע את קולו. הקול של האהבה הראשונה שלי.. דיברנו ודיברנו שמרנו על קשר מצויין כל השבוע הזה העלנו המון נוסטלגיות. כמובן שהבנו ששנינו השתנינו איכשהו אבל השיחות שלנו היו נראות כאילו לא נפרדנו, כאילו כל השנה הזאת המשכנו לדבר, ועזבו לדבר. להיות ביחד!. זה כלכך מוזר יום חמישי הוא יצא מהבסיס ונפגשנו. חשבנו שיהיה מוזר , מתח .. בכל זאת שנה לא דיברנו לא התראינו וכשנפרדנו נפרדנו בשנאה כעס עצב והכל. נפגשנו יום חמישי והיום היינו כלכך קרובים לנשיקה היינו כלכך מבולבלים מהמפגש ודיברנו על זה. אני מפחדת שההיסטוריה תחזור על עצמה אני מצד אחד מאוד רוצה לחזור אליו .. איך ששבוע שינה את חיי לגמריי.. אני לא מאמינה.! אני פוחדת שאני בכלל מרגישה ככה, שכאילו האהבה שהייתה לי כלפיו הודחקה במשך השנה הזאת ועכשיו כשהתחלנו להתקרב הכל חוזר. אתם בכלל מאמינים בזה? שקשר שנכשל פעם אחת (ונכשל בגלל בגידה!) יכול להצליח?! אחרי שנה.. ששנינו התבגרנו כמובן והבנו שזאת הייתה שטות גמורה. אבל בכל זאת אנשים יכולים להשתנות?? יש לזה סיכוי אתם חושבים?? אני לא יודעת אם להרגיש מטומטמת שאני בכלל שוקלת על מצב כזה לחזור אליו..
אני בדילמה קשה כבר שבוע שבת שלום לכולכם וסליחה על החפירה
הסיפור שלי הוא כזה..ומצטערת אם אני חופרת מראש (