ועכשיו המקרה השני איתך
נכון שבהתחלה הוא אמר טוב, אבל אח"כ הוא אמר שוב פעם אני צריך לחשוב על זה - למה? אני לא אומרת את זה בשלילה כי יש לזה גם פן חיובי: 1. הוא אומר "לא" בנימוס. 2. הוא עושה את זה בעדינות בלי לפגוע. 3. אם הוא באמת צריך זמן לחשוב, אז זה מעיד על אדם שאוהב לחשוב. יכול להיות עוד דבר - את בת 12 ואת כבר בוגרת ורוצה חבר, אבל הוא עדיין לא הגיע לשלב אליו את כבר הגעת ואולי הוא לא זקוק לחברה. לפעמים אנשים באותו גיל מתבגרים בקצב שונה ויכול להיות שאת כבר מוכנה לחבר ולו עדיין קשה עם כל הנושא של חברות - אז אולי כדאי להציע לו ידידות (אולי גם המילה חברה מפחידה אותו או שזה נראה לו גדול עליו לנער בן 12?). אם תהיו ידידים טובים, תהנו יחד ויהיה לכם כיף יחד - אז מה זה משנה איך קוראים לזה ידידות או חברות? העיקר שכיף לכם יחד ואתם יחד. מה דעתך על כך? אולי הוא עדיין לא הגיע לשלב בהתבגרות שאת כבר הגעת אליו ואולי הוא עדיין לא מוכן לחברה?
