זה לא היה נסיון התחמקות
אני לא מנסה להתחמק מדברים, ניהאו יקירתי. כשאני רוצה להתחמק ממשהו, אני מצליח - בד"כ זה בגלל שאני מתעלם ולא עונה על השאלה. לכן, את יכולה להרגיש חמימות נעימה כשתחשבי על זה שלא ניסיתי לנפנף או להתחמק ממה שאת אומרת. את לא נותנת טענות ממשיות אלא רק הכללות כלליות שמתבססות על חוסר התמצאות בשיטה עצמה. לא כל הערפדים רואים בבני אדם כמזון ומקור לשעשוע בלבד. << אבל בבסיס של כל חברה ערפדית קיימים היהירות והזלזול כלפי בני האדם.>> זה ממש לא נכון - אפילו רחוק מלהיות נכון. הערפדים המאכלסים את הקמרילה ורוב השבטים העצמאיים לא חושבים על בני אדם כעל עדר כבשים ותו לא. להיפך, הערפדים האלה זוכים לעידוד מצד זקניהם לטפח יחסים שונים עם בני אדם בסביבתם. ערפדי הטוריאדור ידועים כמעט לשמצה ביחסם לבני אדם (מובן שיש לא מעט שזוכים במוניטין הזה רק משום שמוצאם בשבט) <<תפסיק לחשוב כמו fledgling לרגע ותחשוב כמו ערפד בן 100 ומעלה- הרוב של השליטה הערפדית מצוי בידי ערפדים כאלה שמכתיבים את הקוד ההתנהגותי ומוסרי של החברה הערפדית.>> מהו "הקוד ההתנהגותי ומוסרי של החברה הערפדית" ומי מכתיב אותו בדיוק? את מתייחסת למסורות של הקמרילה? לקוד מילאן של השבת? מה בדיוק? חוץ מזה, שאני כבר חשבתי כמו אחד כזה. לא כולם הם כמו שאת מתארת. והערפדים הזקנים של הקמרילה בכלל - איך שהם רואים בני אדם תלוי באינדבדואל (כמו איך שהם רואים אחד את השני, את הצעירים ואת המצב פה בארץ) והזקנים של השבת עם כל הפילוסופיות המפלצתיות שלהם וכל המטרות שלהם להפוך את האנושות לעדר בקר ולא יותר מזה אינם מכחישים את הערך שיש לבני אדם. הן מסיבות פוליטיות והן מסיבות... אחרות. למשל, אם תשבי אי פעם לדיון פילוסופי עמוק עם מתמורפוזיסט ז'ימיסי זקן (אין יותר מפלצתי מזה...) לגבי טיבם וערכם של בני אדם. אחרי בערך שעתיים שתקבלי בהן בחילות וסחרחורות מלשמוע את הדעות שלו או על הניסוי האחרון שהוא ערך בנושא, הוא באמת עלול לציין נקודה שבה הוא אפילו חש קצת קנאה בבני אדם (ואני אומר את זה בתור שחקן ששבט ז'ימיסי הוא השבט האהוב עליו). ליתר דיוק, בתכונות מסוימות שיש להם... (רק תעשי לעצמך טובה ענקית - אל תשאלי איך הוא גילה אותן) <<בחברה ערפדים כדוגמת VTM ההתחבטויות המוסריות הן נחלתם של fledglings שעדיין לא סיימו את תהליך ההתערפדות- ברמה המנטלית כמו גם הפיסית. ככל שערפד נהיה חזק יותר הוא מתרחק מהחברה האנושית שממנה יצא.>> זו הנחה שגויה. אמת שככל שערפד מזדקן כך גם המוסריות שלו, התפיסה שלו ודרך החשיבה שלו משתנות. שימי לב שזה לא בהכרח אומר שהוא מתדרדר לחייתיות של עצמו, יכול להיות שהוא נהיה יותר נוקשה בתפיסה שלו ודווקא מגיע לתובנות ו"רמות אנושיות" גבוהות למדי. אבל להניח שכל ערפד מעל ל50 שנה הוא תפלץ מהלך זה אפילו מסוכן. ערפדים זקנים הם לא מפלצות אוטומטיות, הם עברו מאות שנים של נסיון והתחבטויות מוסריות שהובילו אותם לתפיסות הנוכחיות שלהם. לרוב, האנושיות שלהם נמוכה יותר מזו של הערפד הצעיר הממוצע, אבל היא קיימת והם עדיין שומרים עליה פן ייפלו קורבן לשלטון היצרים שלהם. <<ככל שערפד נהיה חזק יותר הוא מתרחק מהחברה האנושית שממנה יצא. זה עוזר שכדי להתחזק הוא חייב לשתות הרבה דם אנושי וחייב לעבור סיוטים אמיתיים כדי ללמד את גופו לאיזה כיוון הוא רוצה להתחזק.>> אני חולק עלייך מאחר ומדובר בחוויה ממשחק עם המנחים מסוימים ולא במשהו שכתוב בספרים או שהוא אוניברסלי לכל המנחים והשחקנים. כוחו המיסטי, פיזי או החברתי של הערפד לא מעיד בזכות עצמו על מרחקו של הערפד מהחברה האנושית ומהאנושיות שלו. בDark Ages: Vampire (שימי לב, לא Vampire: The Dark Ages, אלא השיטה "החדשה") הציעו שככל שהערפד מעורר ומפתח את הכוחות המיסטיים שלו הוא משלם מחיר כלשהו... ערפד שמפתח כוח על אנושי מתחיל לאבד מהעדינות שלו, ערפד שמפתח את המהירות העל אנושית מתחיל לאבד מהסבלנות שלו, ערפד שמפתח את כוחות הטירוף של המלקוויאנים יתחיל לפתח הפרעות ומחלות נפש שונות (אבל אפשר ליחס את זה יותר לנוכחות של המלקוויאנים שיהיו מוכנים ללמד אותו לעורר ולפתח את הכוח הזה) וכו'. לדעתי יש מן הליקוי בגישה הזו, כיוון שחלק מהכוחות בעייתיים מהבחינה הזו (למשל, Vicissitude, כוח הדגל של שבט ז'ימיסי, שהוא סיפור בפני עצמו) אבל בכל זאת מנחה משופשף יידע איך למזג את הרעיון הזה באופן מתון (מתי להשתמש בזה, עד כמה להדגיש את זה ומתי להתעלם מזה). לא כל מי שרוצה לפתח Fortitude צריך לעבור מסכת עינויים. קשיחות וחסינות ניתן לפתח גם באימונים פחות רדיקליים. ולא כל התפתחות חייבת להיות סיוט מהלך (לרוב, זה סתם יהרוס את המשחק ויאפיל על הסיוט האמיתי שהדמות אמורה לחוות). בקשר לתקופות חניכה. האם כשאני יוצר מערכת יחסים עם אדם אחר ואני בונה רבדים של אמון ובטחון ואז של סודיות - מדובר בחניכה? אפשר לראות את זה כך. אבל לא כל ערפד מעביר את הצאצאים שלו בתקופות "חניכה". ישנם ערפדים (ע"ע רוב חברי השבטים שהזכרתי) שדואגים שצאצאיהם ילמדו ויכירו את העולם החדש שהם הגיעו אליו ושהם יבינו ויעריכו את מבנה השבט שלהם (אם קיים). הטרמיר הם הדוגמא הטובה ביותר עבורך, אצלם באמת אפשר להצביע על "תקופות חניכה" ועל מבנה אדוק עם דרגות ברורות וטקסים והכל... אבל זה לא עובד ככה באותה צורה אצל כולם. את זולגת כאן לתוך הנחות שמבוססות על הכללה. התקופה שבד"כ ערפד צעיר עובר עם האדון שלו (בקמרילה) מועברת כשהאדון מלמד אותו מה שהוא יודע על המצב שלו, איך לשרוד, איך צדים, איך לא לעלות לנסיך על העצבים וכו'. יותר כמו חיה ששומרת על הגורים שלה... יש אדונים שלא מלמדים את צאצאיהם דבר אלא משאירים אותם לגורלם. השבת יותר מדי מורכבת בשביל להצביע על תקופות חניכה קבועות. אם יש לך מזל, מישהו בכלל שוקל להסתכל עלייך כעל שותפה לעתיד ללהקה. אם אין לך... <אכן, כמו שיינתי למטה, שבטי הערפדים הם לא גזעים נפרדים זה מזה כמו ששבטי ישראל לא ג\זעים נפרדים של האנושות למרות שלחלק מהם היה קשה להגיד ש\ס ולחלק מהם הייתה נטייה להשתמש ביד שמאל.> אני לא בטוח שהבנתי את המשפט האחרון... אם לא אכפת לך לבאר... <זה לא משנה את העובדה שיש גזעים שונים בעולם החשיכה> אני לא מבין למה את מרגישה חובה להתייחס אליהם כאל "גזעים"... -->
