יחסי גן עדן-גיהנום
אני וחברי ביחד כמעט שנתיים, מתוכם חיים ביחד שנה. הוא האדם הכי אוהב שפגשתי בחיי. כשהוא מחבק אותי (והוא עושה את זה הרבה) אני מרגישה מאוד מוגנת ורגועה ובכלל כשאנחנו לא רבים, אני מרגישה אהבה גדולה אליו וביטחון ביחסים. הבעיה היא שבערך פעם בשבועיים אנחנו רבים , תמיד על שטויות, ואני אומרת ומרגישה באותו רגע שאנחנו צריכים להיפרד. שנינו באים מרקעים מאוד שונים- אני בחורה משכילה, אנרגטית, יודעת לבטא את המחשבות שלי מהר ומדויק. חברי לעומתי מאוד איטי בחשיבה, לא אוהב לדבר הרבה ולהיפתח, לכן כשאנחנו רבים והוא לא עונה לי או עונה לי "לא יודע" אני פשוט משתגעת ואומרת "בוא ניפרד". לפעמים אני מרגישה שאני גדולה עליו וזה מאוד מטריד אותי, למרות שכמו הוא מתייחס אליי והאהבה שלו ללא תנאים זה הרבה יותר חשוב לי מהשכלה ויכולת להתבטא בריבים. אני אשמח לקבל דעות בנושא הקשר שלנו, אם יש סיכוי לקשר כשבני זוג לא יודעים לריב
אני וחברי ביחד כמעט שנתיים, מתוכם חיים ביחד שנה. הוא האדם הכי אוהב שפגשתי בחיי. כשהוא מחבק אותי (והוא עושה את זה הרבה) אני מרגישה מאוד מוגנת ורגועה ובכלל כשאנחנו לא רבים, אני מרגישה אהבה גדולה אליו וביטחון ביחסים. הבעיה היא שבערך פעם בשבועיים אנחנו רבים , תמיד על שטויות, ואני אומרת ומרגישה באותו רגע שאנחנו צריכים להיפרד. שנינו באים מרקעים מאוד שונים- אני בחורה משכילה, אנרגטית, יודעת לבטא את המחשבות שלי מהר ומדויק. חברי לעומתי מאוד איטי בחשיבה, לא אוהב לדבר הרבה ולהיפתח, לכן כשאנחנו רבים והוא לא עונה לי או עונה לי "לא יודע" אני פשוט משתגעת ואומרת "בוא ניפרד". לפעמים אני מרגישה שאני גדולה עליו וזה מאוד מטריד אותי, למרות שכמו הוא מתייחס אליי והאהבה שלו ללא תנאים זה הרבה יותר חשוב לי מהשכלה ויכולת להתבטא בריבים. אני אשמח לקבל דעות בנושא הקשר שלנו, אם יש סיכוי לקשר כשבני זוג לא יודעים לריב