יחזקאל י"ז 22

Corazon Latino

New member
יחזקאל י"ז 22

בספר יחזקאל פרק י"ז פס' 22 מופיע השם של ענף רך, השם הוא "יונקותיו" (בספר מופיע השם עם חולם חסר אחרי האות י' ואחרי האות ק'). כפי שניתן להבחין, בספר יחזקאל השם "יונקותיו" מופיע ברבים. שאלתי היא כיצד אומרים את זה בצורת יחיד?? תודה רבה לכל העוזרים.
 

יוסי ר1

Active member
היונקות אינן "ענף רך" כי אם החלקים

הרכים שבשורש, שתפקידם לינוק מים. לענ"ד צורת היחיד היא "יונקה" , אבל כדאי שתשאל בפורום אק' חלופית ללשון העברית, שם תקבל תשובות יותר מוסמכות (ושמחות)
 

shushu10

New member
נזכר תחילה בפרק י"ז, ג' -ד'

באותו ענין - "את ראש יניקותיו קטף" - ונדמה לי כי הכוונה לעלים הרכים שבראש העץ שהם המשובחים והיקרים ביותר. למשל - עלי התה הרכים והסגורים עדיין בעת הקטיף, משמשים לריפוי כלי דם ולב ומחירם משול למחיר הזהב. המלים צמרת העץ וראש יניקותיו/יונקתיו -מקבילות ומסמלות תהילה ועושר. יונקה - יניקה ?
 

יוסי ר1

Active member
על פי יחזקאל, באמת אפשר לפרש

יונקה כענף שבראש העץ, משום שהוא מופיע בצמידות ל"צמרת הארז". אבל, מה שהוא עושה עם אותם יונקות, אינו הגיוני לענף בראש העץ - הוא לוקח את ראש היונקות, וזורע אותו על מים רבים. אי אפשר לגדל ארז מנטיעת ענף שלו, אבל אפשר אם נוטעים את החלק של השורש - מה שאני מבין בביטוי ראש יונקותיו. ולהגדיל מבוכה, דווקא מגפן כן אפשר לטעת ענף כלשהו, גם ללא שורש, והענף יצמח! אבל אם נחפש עוד יונקות בתנ"ך, אני סבור שהפירוש לשורש שם סביר יותר: "וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו, וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה--לֹא-תֹאַר לוֹ, וְלֹא הָדָר; וְנִרְאֵהוּ וְלֹא-מַרְאֶה, וְנֶחְמְדֵהוּ" (ישעיהו נ'ג א') "וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ, וַתְּמַלֵּא-אָרֶץ. יא כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ; וַעֲנָפֶיהָ, אַרְזֵי-אֵל. יב תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד-יָם; וְאֶל-נָהָר, יוֹנְקוֹתֶיהָ." (תהילים פ' י')
 

shushu10

New member
אין קשר בין היונקות לזרע הארץ

מדובר כאן ב-3 נושאים שונים שכמובן קשורים זה בזה: 1) "... ויקח את צמרת הארז; את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו; - מדבר על יהויקים וגיבוריו/שריו הנקטפים מגדולתם ומובלים בבלה (עיר רכלים). 2) "ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו; ויצמח ויהיה לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעש בדים ותשלח פארות; ויהיה נשר אחד גדול גדול כנפים ......-מדבר על צדקיהו - זרע הארץ - אשר מומלך תחת יהויקים ולאחר שמורד במלך הוא ובניו נשחטים . עד כאן - ראשית הפר'ק. 3) דור ההמשך - הלא הוא בפסוק כב' - הבטחת האל לקחת ענף מצמרת הארז - הלא הוא זרובבל, ולטעת אותו בהר מרום ישראל.
 

יוסי ר1

Active member
תודה, הפירוש שלך הגיוני, ומנתק את

הקשר בין מה שהוא קוטף מלמעלה (הראש והיונקות), ובין מה שהוא זורע. אם כך, זה מעלה שאלה מעניינת ביותר: במדע, הקשר בין העלים לבין יניקת חומרים מהאויר אל תוך העץ התגלה רק ב200 השנים האחרונות - האחרון שטעה בזה אם אינני טועה היה ואן הלמוט ההולנדי שערך ניסוי במאה ה17 בעץ ערבה, וקבע שכל מה שהעץ התפתח, הוא עשה זאת מהמים ששתה... יונקות כידוע הן חלק שיונקים דרכו, בין מים ובין חומרים מהאויר. האם השם יונקות ביחזקאל מרמז שהם שיערו שעלים משמשים לקליטת חומרים מהאויר?
 

shushu10

New member
קשה לדעת מהפסוק מה ידעו הקדמונים

מאחר ואנחנו בד"כ מנתחים פסוקים בדרך ההקבלה בין חלקי הפסוק, נראה היה לי כי מדובר בחלקיו העליונים של העץ. ידוע לי שיונקות הן השערות הדקות על גבי השורשים, אך קשה לתאר בדמיון כיצד קוטפים שורשים. מה שבטוח הוא שהנבואה מתייחסת לכך שיהויקים וכל הנלווים אליו מנותקים כליל מהארץ ומוגלים בבלה,. כלומר העץ כולו על צמרתו, גבעוליו, גזעו ויונקותיו. וקצת בוטניקה - אולי הכוונה בפסוק 22 לטעת חלקו העליון של העץ (החלק המשובח והחשוב ביותר, הפרי למשל) ע"מ שיצמיח ויעמיק שורש באדמה משובחת יותר (ירושלים למשל) - ולאו דווקא מתייחס לארז באופן ספציפי, אלא כסמל לעץ חזק ויפה נוף.
 
למעלה