יחד

  • פותח הנושא zar
  • פורסם בתאריך

zar

New member
יחד

אישה אחת את-אני ואני-את האין שנינו כמיקשה אחת? עם מעט מוטאציות קצת עיוותים ושינויים של לאום דת צבע ומין דברים קטנים ממש לא משמעותיים מבקשים להביט במראה עם קצת חשש ומורא ובלב רוחש פחדים לחשוף את שמעבר לבגדים לחדור פנימה ולגלות את עצמנו, בלא לייפות להכיר במשמעות להסכין עם המהות ולברור את העיקר שעומד ביסוד הדבר שכולנו כאחד מייחלים יחד לאהבה שתגיע ואת לבנו תניע אומרים לא ללבד צאר
 

אורמור

New member
שם קטן לשיר ענק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מה מה מה עוד נשאר לי להגיד?????? היש מיצוי טוב יותר לעצם מהותנו????? מה מניע אותנו חוץ מזה? צאררררררררררררררררר אתה מתעלה ומתעלה.. עד לאן תגיע? הודעה נבחרת!!!!!!!! ואם לא צ`ילבה עם תפוז..לעולמים.. מ ק ס י ם !!!!! אור
 

liri1

New member
אהבה

אהבה , אהבה , אהבה משמיעה אני מילה זו מגלגלת אותה על לשוני אך אבדתי את משמעותה אהבה היא התשוקה להיות מחוברים זה לזו לנצח נצחים אהבה היא הפחד מפני הלבד הבדידות ועצמנו אהבה היא הנגיעות של נשמתו בנשמתה הפורטות איש על מיתרי חברתו אהבה היא התשוקה הלוהטת ,שורפת ,להתאחד להתערבל זה בזו אהבה היא הטיול היא אל תוך השקיעה אל מול חוף הים אהבה היא השתיקות המדברות, הנינוחות הכובשת אהבה היא הפטפוטים, השטויות, הבדיחות והשפה שלנו אהבה היא הדאגה ,החרדה הממלאת את לבבנו לשלום אהובנו אהבה היא הכח המניע והכח המשתק אהבה היא ההרגל להקיץ כל שחר זה לצידה של זו אהבה , אהבה, אהבה, המילה מתנגנת על לשוני ואולי נמצאה לה האבידה אהבה היא גם וגם אהבה היא רק ורק אהבה היא הכל מכל אהבה היא רק חלקיק אהבה אלפי פנים לה כתבתי אולי לא הברקתי אולי לא מקורית אנוכי אך נכון לעתה זאת חשתי צאר חשתי את פרפורי בטני ולשם חדר השיר לא לראשי לא לשכלתנותי אהבתי
 

zar

New member
המנון

קראתי את המילים גילגלתי בהגיגים חלקן מוכרים אחדים שדופים אך...... פיסקה אחת הרטיטה היא זו שגרמה לליבי להחסיר פעימה ``אהבה היא גם וגם אהבה היא רק ורק אהבה היא הכל מכל אהבה היא רק חלקיק`` הופכו הייתי להמנון הנישא על כל לשון ומושר בפי ההמון לו רק יכולתי צאר
 
לא ללבד....

שאתה לבד אינך לבד, אתה פשוט בודד. כשאתה בודד אתה חושב על האחר, האחר שחסר. בדידות היא החוסר באחר, לבדות היא הנוכחות של עצמך. הלבדות חיובית היא נוכחות נוכחות גולשת. אתה מלא כל-כך בנוכחות עד שאתה יכול למלא את כל היקום בנוכחות שלך. צאר יקירי ממלא אותי בנוכחות שלך ביכולת הכתיבה המופלאה שבאה משם מהבטן מהמקום שבין הבטן לסרעפת, ``מקלעת השמש`` שם נמצאת הנוכחות שלך הפחדים שלך שם נמצא המוחלט שמתמזג לתוכך, התעלית, מצאת את שורשיך. עכשיו שהגעת לנקודה שבה הגובה שלך והעומק שלך נפגשים אתה יכול להסתכל סביב עד להיקף של היקום ואתה לא לבד...... רובנו נעים ללא שורשים, לא יודעים מי ממשיך לנשום בהם, לא יודעים את מיץ החיים שזורם בתוכם. מכל הלב שלך מלכת הלבבות
 

zar

New member
מילים בסלע

אינך יותר מלכה אלא דיווה הופך במילותיך הפוך והפוך וכולן אמת כל שורה עולם של אמיתות כל משפט הינו עולם ומלואו עניין של נקודת מבט גשמית מצידי ועליונה מצידך למרות שאיני יודע היכן אני נמצא מחוור לי, שעוד ארוכה הדרך לפני צאר
 
אין צורך לעשות....

תהייה מים, תהייה זרימה, אל תשאר תקוע נוע נוע, נוע כמו מים. יש כמה דברים יפים בתנועה, היא נעה תמיד לעבר העומק, היא מחפשת את האדמה הנמוכה. היא אינה שאפתנית, היא לעולם לא משתוקקת להיות ראשונה, היא רוצה להיות אחרונה. בכל רגע בחיים עלינו לבחור אם להיכנס למים של החיים, לצוף או לנסות לשחות במעלה הזרם..... לנוע..... מלכת הלבבות
 
והמים...

והמים הזורמים... לפעמים נופלים באשדות או מפלים... ..ולפעמים... נקווים מאחורי סכר... וממלאים וממלאים... ומאיימים לפרוץ... ולאו דווקא היכן שתחפוץ... ובעת שיטפון יש להם כוח הרסני מטוב ועד רע טורפים את האני... ...
 
כי כולנו ילדים של החיים...

``מבקשים להביט במראה עם חשש ומורא ולב רוחש פחדים... לחדור פנימה ולגלות את עצמנו...`` צאר, זה פשוט... יפיפה.... :cool:
 
למעלה