יופי של סיכום!

ווטרס כתב שירים

כבר בהתחלה. לא טובים, אבל כתב. גם ב-Piper יש לו קרדיט בכשלושה שירים, כמדומני. מה שכן, סיד היה זה שעודד את ווטרס ואת רייט לכתוב. להם, מצדם, היה נוח מאוד שהוא זה שכותב את חלק הארי של החומר. אגב, ווטרס איים לפני זמן מה לחשוף את השיר הראשון שכתב, Walk With Me, Sydney - שיר על סיד - ואני עוד מחכה לזה.
 
זה לא נכון

ב'פייפר' יש למר ווטרס רק קרדיט אחד. כל השאר הולכים לבארט, וכמובן יש כמה שירים שעליהם חתומים גם השלושה האחרים בתחום הלחן. בארט חתום על כל הליריקה, מלבד בשיר אחד.
 
You Should Go Skating

שמתם לב כמה שאתם דומים? כן אתה ברייטמן ואת ציף. רק שניכם מסוגלים להתקשקש במשך שעות על פסיקים ונקודות שהחשיבות שלהם ממש מוטלת בספק. נו - מה יהיה? אולי תעשו עם זה משהו מועיל?
 
מי אמר שאני לא עושה סקייטינג?

יש לי בלאקברי, ואני מחליק להנאתי תוך כדי ויכוח לוהט על הקרח.
 
קרדיט הלחנה הוא קרדיט כתיבה

קרדיט הוא קרדיט. הוא מקבל תמלוגים ככותב השיר.
 

avki

New member
השאלה איך אתה מגדיר 'מייסד' ו'להקה'

אם כל ההגדרה של מייסד להקה הוא מי ש'הביא את השם, הכיוון, את המוסיקה ואת הליריקה', אז כן, הוא היה המייסד. אבל בינינו, כל מי שמבין קצת ברוק, ובטח שבסצינת הרוק של אז (לונדון, 1960-1966) יודע שלא ההגדרה ליסוד של להקה ולא ההגדרה ללהקה (Band) במובנים של אז היא מי ש'הביא את השם, את הכיוון, את המוסיקה ואת הליריקה'.
 
אין שום בעיה

יש דרך אחרת להגדיר מייסד - מי שהגה את הקונספט של הלהקה. גם כאן בארט הוא המוח המוביל: הרעיונות, המנגינות והטקסטים. הכל שלו. תסתכל בקרדיטים של האלבום הראשון - בארט הוא הכל שם.
 

avki

New member
מה?!

למה "מייסד - מי שקבע את הקונספט של הלהקה"? כי לפי הטענה הזאת מתקבלת התמונה הבהחלט לא הגיונית שללהקה יש כמה וכמה מייסדים, וכמו שאמרת למעלה, מקרה כזה לא ממש מתקבל על הדעת. היגיון בסיסי.
 

avki

New member
לדעתי להקת רוק, משנות ה-60, שעובדת

בשיתוף פעולה תקין, כמו שהיה בימיהם הראשונים של הפלויד, לא יכולה להתבסס על מייסד אחד. לדעתי כל אחד נותן את התפקיד שלו. לכן גם אנימלס לא היה אלבום של איש אחד אחרי הכל. כי זה רוק, ברוק יכול להיות להיות בן אדם שהוא החזון, הוא הכותב, הוא המלחין, הוא הזמר, הוא המפיק, הוא המעבד, והוא עושה את כל הדברים. אבל כל עוד הם כולם שם ביחד, עובדים על החומרים שהוא הביא, בעיניין להיות מאוחדים ולהביא תוצאה משותפת, אז הם כולם המייסדים. ההגדרה שלי למייסד היא בסך הכל הכמה חברה הראשונים שעבדו ביחד על החומרים הראשונים בתפיסה שהם Band, ולא סתם הרכב, במטרה המשותפת של יוצרי רוק בלהקת רוק.
 
נניח שאתה צודק

איך תסביר את העובדה שמאות מגזינים, אתרים וכמובן סופרים כתבו שוב ושוב שסיד בארט היה מייסד הלהקה?
 

avki

New member
טעות נפוצה, מכיוון שכמו שהניח את

הדברים בצורה די מדוייקת בשרשור הזה ממש אורי ברייטמן בכבודו ובעצמו - סיד היה "מי שהגה את הקונספט של הלהקה", "הרעיונות, המנגינות והטקסטים" וגם "הביא את השם, הכיוון, את המוסיקה ואת הליריקה". שזה לא לגמרי מדוייק, אבל בהחלט מעיד על החשיבות הכל כך קריטית שהייתה לו כמשפיע על הלהקה וכמנהיגה הראשון. למה מי שכתב כך כתב את מה שהוא כתב אין לי מושג, וגם לא ממש מעניין אותי, כי אני מאמין שהתפיסה שלי את עולם הרוק והדיוק שבו אני רואה את הדברים אין שני לו (חוץ משל איתי, שהוא בערך רוח הרוק של ימינו מהלכת על פני המים), ולכן, מכיוון שאני רואה את הדברים בצורה כל כך חדה וכל כך ברורה, אין לי ספק למה התפיסה שלי צריכה להישאר באשר היא. בסופו של דבר תוכל לשכנע אותי אחרת, אבל לא תוכל לעשות זאת ע"י דיונים כמו שהיה לנו עכשיו, אלא דיונים יותר שורשיים על מהות להקות הרוק בלונדון של תחילת שנות ה-60 וסביבותיה.ד"א, על הפסקה הזאת אני לא עומד להיתווכח ולהרחיב, כי היא רחוקה מהנושא עצמו. מה שכן, אני בטוח שאם למקורות שכתבו על הלהקה ועל ייסודה ומייסדיה (או מייסדה) יש כבוד עצמי, הצמדות ודיוק לפרטים ותפיסה נרחבת ומקצועית של תרבות ומהות הרוק, אז היא כמובן דווקא תאמת את עמדתי, ותכתוב שמייסדי הלהקה היו ווטרס, מייסון ורייט. וגם אם לא, כמו שכתבתי קודם, כל עוד היא לא תסביר מהשורש למה לא, אני לא אכבד את תפיסתה ויתה מה גרם לה כמובן לכתוב זאת. למרות שהסיכויים שמשהו כזה יקרה הם לא סבירים.
 

avki

New member
עוד דבר קטן

אם אותה ספרות או כתבות או סופרים תופסים את הרוק בצורה שונה, אז כנראה באמת שפה קבור הכלב, והבעיה היא יותר שורשית. למשל, התפיסה של רוק אצל חברי סצינת הפיוז'ן בימינו היא לדעתי מוטעית, התפיסה של הרוק אצל חברי סצינת הניו-מטאל היא מוטעית, ויש עוד אין ספור דוגמאות לתפיסה מוטעית של הרוק בימינו, ובעצם מאז ומתמיד, אבל מה שאנחנו דנים עליו זה רק תסמין אחד לבעיה הזאת.
 
זאת עובדה, לא משנה מה תגיד

בכל הראיונות עם חברי הלהקה מעשרים השנים האחרונות (לפחות), תמצא את אותה התייחסות: סיד היה הרוח החיה מאחורי הלהקה, ואחרי שהוא הסתמם נאלצנו להמציא את עצמנו מחדש. סיד לא רק היה המנהיג, אלא הוא זה שהמציא את המושג 'פינק פלויד' ונתן ללהקה את הכיוון הפסיכדלי, ספייס-רוקי והאוונגארדי שאפיין אותה במשך כל התקופה החשובה שלה (1966-1975). גם אחר היעלמותו של סיד, הליריקה של פלויד מתייחסת המון אליו. סיד אפילו הוזכר בלייב-8. סיד הוזכר בסיבוב ההופעות האחרון של ווטרס, על הבמה. את השירים של סיד אפילו גילמור מנגן עד היום, בסיבוב ההופעות שלו.
 
הבעיה היא שאינך מבחין בין "מנהיג"

לבין "מייסד". אבקי הסביר זאת בצורה יפה מאוד. סיד היה מנהיג הפלויד, בזמנו. אבל כל הארבעה היו "מייסדים", וכך גם ההתיחסות אליהם מצד מרבית המקורות הספרותיים, לפחות המקורות הרציניים - וזה בדוק.
 
ארבעה מייסדים?

אין דבר כזה 'ארבעה מייסדים'. לכל להקה תמיד יש מייסד אחד, מקסימום שניים. חבר מביא חבר, ובמקרה של סיד בארט - הוא זה שהפך את 'סיגמה 5' לגוף המכונה 'פינק פלויד' ונשמע כמו שהוא נשמע. הדומיננטיות של סיד בתחילת הדרך היתה מוחלטת, ולכן יש קשר בין מנהיג ובין מייסד, במקרה הזה. המייסד היה גם המנהיג. אחרי סיד, לא היה שום קשר בין המייסד ובין המנהיגים שבאו אחריו.
 
למעלה