לנגב חומוס עם פול באגם קרעון
יותר מעשרים שנה עברו מאז חלפתי בסערה על גדות אגם קרעון בבקעת הלבנון, ואני במדים. מייד אחרי המלחמה היה כאוס אמיתי וכמו מטיילים רבים גם אני ניצלתי את ההזדמנות לנסוע באוטובוס שכור לטיול בצרפת של המזרח התיכון. חיפשנו את השומר של הגדר הטובה מוקדם בבוקר כדי להצהיר למכס על המצלמות, אבל הוא ישן, אזי המשכנו בדהרה לזריחה על גדת האגם המופלא, כששלג חדש של דצמבר נראה על פסגות החרמון הלבנוני. את ארוחת הבוקר אכלנו במסעדה מדהימה על הגדה המערבית של האגם, כשהשמש עולה מעל החרמון, אבל לעניין, החומוס עם הפול שאכלתי שם, עם הצנוברים, הפפריקה ועשבי התיבול ושמן הזיית, והפיתה החמימה מהתנור, שעטפה את המרקם הקטיפתי הזה בדרכו אל הלשון והחיך בעוד היא משאירה וחוקקת זכרונות שלא ימחו לעולם - אך, איזה ניגוב זה היה.. כל פעם כשאני עובר לייד הלבנונית של אבו גוש אני נזכר בערגה במעדן המלכים שאכלתי פעם, בארץ רחוקה ולא נודעת ששמה כשל ארזי הלבנון, שילוב של שוויץ והאלפים עם המזרח הקרוב שלנו על שלל טעמיו. למי שיגיע פעם - המסעדה-"בלו לייק", והציון: 5 כדורי פלאפל. אוף, נהייתי רעב רק מלכתוב על זה..