מפעמת את בתוכי כחלחלת עיניים נשגבת את מבינתי בחגווי הסלע יפתי. כשידיי יגעו בגופך הם ירעדו הם ילטפו את גוון עורך הבוהק ובעדינות מהולה ברטט יחזיקו בך. נפלאה את לי מהרבה אהבות כנה את מהמון נערות וקלפייך גלויים לי מראש. לכן אהבתיך לכן חשקתיך ולכן יצרתיך עפר לרגלייך.
אני לדודי ודודי לי נפלאה לי אהבתו כחוטי שני ארוגים בנשמתי. עיניו כשקדים, וגופו מנעמים וכל כולו רטטים של אהבה. אני לדודי ודודי לי ארד לכרמים לבצור גפני תאוותו, זלזלי ערגה , עלים של תשוקה ירקמו אהבתינו .
נתערפלה דעתך מאהבת דודך קול דודך קורא וכיצד יצאה נפשך אליו. איך תספרי לו על אהבה נמק תנמקי נכספה נפשי. מגילת נפש באור הסהר תקראי בקולך וככה קראי לדודך.
