יומן על רומן שהיה

[מיצה נבים]

קראתי, את "הפנינות הנוספות" ואתה יודע מה?

דווקא אהבתי את מה שהיא כותבת- היא כותבת מהבטן, מהמקום שהכי כואב לה. הזלזול שלך, לא בסופרת ולא בגולשים, הוא לא במקום לחלוטין.

 

[שחR]

אתן בכלל מסוגלות לשמוע ביקרת עינינית ?

אני מת על פסטיבלים. אבל יש גבול לטעם הטוב של פסטיבל סביב הסופרת המהוללת אביטל דיקר. מותר לה לבוא ולקדם את הספר מותר לאנשים לאהוב את הספרות שלה ומותר לי לא לאהוב את הספר ואת סגנון הכתיבה הזה ...איך אמרת ? "כתיבה מהבטן ולא מהראש". אפילו נמנעתי מלהביע את דעתי בימי הפסטיבל כדי לא לקלקל את החגיגה. אבל ...להפוך אותה לגיבורת תרבות בסגנון מה שנכתב כאן היום זה משהו שגובל בלעג לאינטילגציה. מישהו צריך לתת על זה את הדעת...ונתנתי...לא לנעים , לא נורא. אפשר להסכים ואפשר לא, אמרתי שהספר מאד נשי, ואולי בין השוורת מתגלים הפערים הכי עמוקים בין גברים לנשים על מה חשוב בחיים. נישאר חלוקים, ושכל אחד יהנה מהז'אנר שלו. מה שבטוח לא רצתי לפגוע באף אחד אישית, אלא לתת נקודת אור למחשבה לפני שהפסטיבל נכנס לשלבים קשים של אפטר פארטי עם הנג אובר רציני. דווקא נהיה עניין הבוקר בפורום...קצת צבע לא מזיק.

 

[מיצה נבים]

שחR ההודעה שלך נוטפת זלזול שלא ממש מתחשק

לענות לך. סורי.

 

[Taz39]

ואם מישהו חושב

שהיא שיא התרבות הבורגנית...מוצלחת מאין כמוה..זה נותן לך לגיטימציה לזילזול באנשים ? טאז - שינוי

 

[שרשירית]

על טעם וריח מאת המורה לספרות

עצוב לי לשמוע מאדם בוגר שמחזיק מעצמו אינטיליגנט, שולל בהינף יד טסקטים שאינם תואמים לטעמו האישי. ועוד להעליב אחרים בזלזול גס ולא אינטיליגנטי בכלל על טעמם והעדפותיהם השונות. חוסר הפתיחות, חוסר הקבלה וההתנשאות לגבי ספרים וז'אנרים, סימבולית בעיניי לאנשים. לא חייבים לאהוב את כולם אבל תלמד לקבל אותם ובטח שלא לזלזל. נ.ב. עם כמה שאתה חושב ש"נקודת האל חזור" ו"שבויים בלבנון" גורמים לך להיראות יותר אינטיליגנטי, אתה מוזמן אלי לקנח ב ג'יימס ג'ויס כדי להבין שאתה לא!

 

[felka]

אוננות פילוסופית קלאסית

אני גם אוהב את זה שחר על דעגה... אתה לא לבד אני קורה לזה גזענות חוכמה... כאשר בן אדם מחליט שמישהו "בלונדה" במקרה הזה ומחליט שמישהו אידיוט... אכן היא לא כתבה משהו חדש. אכן היא כמו רוב הנשים שעוברות תהליך דומה ... אכן זה בלוג של אישה גרושה. אבל ידידי, האם עברה בתוך המוח המאוד מפותח שלך מחשבה שזה באצם משהיא מרגישה ואת זה היא רוצה לכתוב וזה פונה לאנשים "רגילים" וזה נותן להם תקווה???? במילים אחרות: כאשר אתה מעביר ביקורת תן פיתרון חלופי או הצאה קונסטרוקטיבית (אני מדבר בשפה שלך עכשיו?) ןאם לא תחסוך מעצמך להיות חסר הבנה בסיסית ברגשות

 

[Bubble Girl 27]

נוטף זלזול וכעס למין הנשי

ולבלונדיניות בפרט...

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

האמת שחR

אני עצמי באמצע "שבויים בלבנון" ו"נקודת האל חזור" יהיה הבא בתור

גם אני לא אקנה את הספר של אביטל דיקר כמו שלא אוציא שקל על רומן זה או אחר, אבל זה אך ורק בגלל טעם אישי. בול

אפשר להגיד על כל מה שלא מוצא חן בעינינו, אבל לעולם אל תזלזל באחרים - לא בטעמם ולא בגוון עורם או בצבע שיער ראשם.

 

[שרשירית]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[נעה שבדרך]

../images/Emo45.gif

 

[שירלי6]

אוי שחר, שחר,

בתור אחד שמתלהב בלי הרף מ LCD 47 אינץ' ממנקה בפעם בשבוע ומקניות ב ML ׁ(ועוד כל מני........שרק בעיניך, כנראה, נחשבים ל - וואו!) הייתי קצת נזהרת בלתאר אחרים כרדודים ו"בלונדיניים" שירלי, בלונדינית גאה.

 

[שחR]

מי אמר שבלונדיניות נהנות יותר ? ../images/Emo13.gif

 

[Bubble Girl 27]

אני איתך../images/Emo68.gif

וסליחה אבל מוכח מדעית שבלונדיניות נהנות יותר

ע"ע מיקמיק (אם רק היה אייקון של זובי אחחחח)

 

[רומנteaת]

פנינים, נשמה. לא פנינות. זה מכאיב לי את האוזן

 

[Rtitan]

שני שרשורים שונים - וכל כך דומים...

אני מבקש משהו אישי מנועה שבדרך: בהמשך, כתובים דברים שעלולים קצת להיות לך קשים לקריאה... תיאורים מסויימים. הייתי מבקש שתתכונני אליהם לפני, ותדלגי עליהם אם יהיה לך קשה.

אני קורא בעיון, גם את השירשור הזה על הרומן של אביטל דיקר וגם את השירשור שנועה כתבה על בתה שהושארה במכונית על ידי אחות-בעלה. בואו נוריד את התפאורה, נשתיק רגע את התזמורת, ונדליק את האור: לפנינו בדיוק אותו השרשור על ההבדל שבין גברים ונשים. טוב... אנסח מחדש: ההבדל בין שתי קבוצות של בני אדם, שאכנה בצורה הכי סטראוטיפית בעולם כ: בעלי "צורת חשיבה גברית" ובעלי "צורת חשיבה נשית". אחרי שנפרדתי מה-X-ית שלי, רציתי להבין מה קרה. כמו בכל תחום אחר שאינני מבין - אני חוקר... אז שאלתי אותה. הרגשתי שאני חייב להבין וללמוד מה לא הלך, כדי שיהיה לי יום אחד סיכוי להצליח להקים זוגיות חדשה שלא תיכשל כמו זו. כשקראתי את מה ש-שמ"מ כתבה: "בשמונה, אחרי שהלבשתי את הגדולה פעמיים כי השוקו נשפך לה על השמלה, הוא התעורר", הרגשתי צביטה עזה בלב... האיש הזה שהתעורר רק אחרי שהיא הספיקה להכין את הילדה לגן, להכין לה את השוקו, להחליף את השמלה כי השוקו נשפך על השמלה הראשונה - האיש הזה במידה מסויימת הייתי אני. אמנם אפילו ה-X-ית שלי אומרת שהייתי אז, ובוודאי שהיום, אבא מאד מעורב, ומטלות הבית התחלקו בצורה שיוויונית מאד - אבל היה חסר לי את "זה". התשובה שלה היתה שפשוט - חסר לי את "זה" - היכולת להיות ערני וקשוב לצרכים מיידיים. לשים לב לפרטים הקטנים וכן - להתרגש מזה שהשוקו נשפך וצריך להחליף את השמלה כי היא לא תתנקה מעצה. אני מנחש שאם לי המשפט ששמ"מ כתבה, ולא קראתי את הספר, הרעיד את הבפנים שלי - הוא הרעיד הרבה יותר את שמ"מ, את מי שהיתה באותה סיטואציה ואני יודע שהיא תרעיד את נימי נפשה של ה-X-ית שלי (ואפילו סביר מאד שאקנה לה היום את הספר). ברור לי לחלוטין מה כל כך ריגש אתכן... מצד שני - שחR, ממש לא התכוון לומר משהו רע - נוח לנו, ללכת ולהיכנס לעולם מאד רציונלי - נוח לנו לחשוב על עולם שבו הרגש הזה, שמיצה כתבה עליו שהדברים של הסופרת נכתבו "מהבטן", הוא מותרות (גברים יקרים - אנא, אל תשפדו בובות שלי בטקסי הוודו הערב בפאב... תנסו להבין מה אני אומר, אוקיי?...). לא בטוח כמה אומץ יש לנו הגברים, להבין ולהפנים, שאותו רגש - של להרגיש את דרך הפעולה הבאה שלנו מהבטן ולא מתוך ניתוח לוגי-רציונלי קר, אינו מותרות אלא מעמסה מאד מאד כבדה... מכאן הזעם והכעס על שחR שמתמקד בצד ההגשיוני של העולם. לא קראתי את הסופרת ואינני מכיר אותה ואת רמתה ולכן לא אכנס לדיון הזה. היא עושה טוב לקוראים שלה - וזה מה שחשוב. ואיך כל זה קשור לבת של נועה? שחR ופרסקי רואים את האירוע כ"כמעט תאונה", נערך התחקיר, נלמדו הלקחים ונכתבו הנהלים. הכל מאד רציונלי ושקט - לא צריך להעיף אף אחד למחבוש - בואו נסיים את האירוע כאן בלי לעורר מהומות ובלי ליצור משקעים. נועה, רואה את זה אחרת - היא "רואה את זה מהבטן"... היא רואה את הבת שלה יושבת במכונית ובוכה לבד, היא מרגישה את חוסר האונים של הילדה שדודתה אינה באה אליה כשהיא צריכה אותה, היא מדמיינת בעיני רוחה את האוויר שנגמר במכונית ונזכרת בכל האירועים ההם שקרו פעם... היא מתפלצת... היא מבוהלת עד מוות, היא נעלבת, היא רוצה כמו כל הורה רק לחסות על הבת שלה ולחנוק למוות כל מי שלא מתייחס אליה (ואיזה הורה לא כזה?...) היא רוצה לכסח להם את הצורה - והיא תביע את כל הזעם שלה, כלפי כל מי שנוגע בדבר. היגיון? כאן? ממתי ילדים והורות הם משהו הגיוני? אז לסיום... כל אחד, צריך לעצור שניה, לחשוב לרגע איך הצד השני רואה את הדברים - וההרגשה שלי, היא שאז יהיה הרבה יותר קל לא להסתחרר. סוף שבוע נעים

 

[מיצה נבים]

RT, אתה תותח.

ותיכף עונה לך על המסר

 

[לילי301]

אין ספק שאנחנו חושבים אחרת..../images/Emo45.gif

גם על זה נכתבו ספרים רבים ונעשו מחקרים ארוכים. סביר להניח שאם היינו עוצרים רגע להבין איך הצד הזני רואה את הדברים, הכל היה נראה אחרת.. אבל לצערי יש לנו הנטיה כבני אדם, לשפוט ולא לקבל את מה שנשמע לנו אחרת. מישהו פעם אמר לי "בכל פעם שאת מדברת תזכרי שיש מישהו אחר שמקשיב.. והוא לא תמיד שומע את אותם הדברים שאת מסבירה..הוא שומע אחרת." כל כך נכון ויחד עם זאת עצוב!

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

לא מסכים עם הכותרת

מסכים עם המשפט "בכל פעם שאת מדברת תזכרי שיש מישהו אחר שמקשיב.. והוא לא תמיד שומע את אותם הדברים שאת מסבירה..הוא שומע אחרת." אני בטוח שכל אחד חווה את הנ"ל על בשרו - כן כן, גם אני... וכל אחד נמצא בכל פעם בצד אחר של המתרס

 

[גילת336]

חזק!../images/Emo45.gif

מורידה בפניך את הכובע

 

[שרשירית]

יחי ההבדל הקטנטן בין גבר לאישה

אוחחח, אתה אתה

תגיד לי אתה פנוי?