יומא דף עג ע"ב
לכבוד ר' מג"ב, שלום. הגמ' אומרת שאעפ"י שלדעת ר"ל חצי שיעור מותר מן התורה, הוא מודה שאסור מדרבנן. ולפי"ז הגמ' מקשה על ר"ל מנשבע על דבר שכתוב בתורה שהוא פטור לפי שמובע ועומד, אך בברייתא מובא שת"ק מחייב ושם תירץ ר"ל שמדובר בנשבע שלא יאכל חצי שיעור נבילה, שזה מותר מן התורה ואין זה מושבע ועומד. מקשה הגמ' הרי ביומא ר"ל מודה שיש איסור דרבנן ומסביר רש"י שהוא לאו דלא תסור שהוא מהתורה. ע"כ. לא הבנתי אם נאמר שאיסור דרבנן הוא מן התורה בלאו לא תסור, שוב אין מקום להקשות על ר"ל שהרי הוא מושבע ועומד ועוד למה הגמ' מקשה "וכי תימא" שזה לא מהר סיני אלא מדרבנן, הערי זה כן מהר סיני? בתומ"ר.
לכבוד ר' מג"ב, שלום. הגמ' אומרת שאעפ"י שלדעת ר"ל חצי שיעור מותר מן התורה, הוא מודה שאסור מדרבנן. ולפי"ז הגמ' מקשה על ר"ל מנשבע על דבר שכתוב בתורה שהוא פטור לפי שמובע ועומד, אך בברייתא מובא שת"ק מחייב ושם תירץ ר"ל שמדובר בנשבע שלא יאכל חצי שיעור נבילה, שזה מותר מן התורה ואין זה מושבע ועומד. מקשה הגמ' הרי ביומא ר"ל מודה שיש איסור דרבנן ומסביר רש"י שהוא לאו דלא תסור שהוא מהתורה. ע"כ. לא הבנתי אם נאמר שאיסור דרבנן הוא מן התורה בלאו לא תסור, שוב אין מקום להקשות על ר"ל שהרי הוא מושבע ועומד ועוד למה הגמ' מקשה "וכי תימא" שזה לא מהר סיני אלא מדרבנן, הערי זה כן מהר סיני? בתומ"ר.