יום ש ח ו ר

[magy]

אל תספרי לאף אחד...

אבל אני אוהבת בעלי חיים......הרבה יותר מהמון המון אנשים..... אין בבעלי החיים, את הרע.....הזדון.....שיש באנשים יצורים תמימים שמזכירים לי תינוק......תמים........ שופע חם , ונתינה אין סופית...... יש לי חתול בן 17, וכל יום אני חושבת על הסוף......ועל פרידה.... קשה להתכונן לזה..... עצוב יותר שהחתולה האהובה עליי מבין הארבעה.....שלא משה ממני סנטימר.... פיתחה איזה חולריע בבטן..... אני פוחדת ללכת לוטרינר......שלא יודיע לי משהו טראומטי..... לא יודעת אם תעמוד בניתוח....... ברור לי, שלא רחוק היום.....בו אאלץ להחליט ..... לא אתן לה לסבול בשום פנים ואופן...... ומה שווים חיי בלעדיה......???????????? היא חושבת שאני אמא שלה............

(((

 

[קניה]

כשאומרים שכלבים זוהי חיה מיוחדת../images/Emo107.gif

כנראה יודעים מה אומרים אני בכל אופן מאד מבינה אותך מאד עיניים . במשך חיי עברתי מספר טרגדיות עם כלבים הראשונה היתה בשמן שהותינובאיזור חיפה היה לנו אייריש סאטר יפיפה שהיה משגע ביופיו ובחוכמתו אחד הסיפורים שהוא ברח בקפיצה מהמרפסת אחרי חתולה שהיתה בקרבת מקום ונדרס כנראה. ואני שהייתי בהריון עם בני השני חטפתי היסטרייה נוראית מאחר ואישי למד אז בטכניון ורק פחדתי שבדרכו מהלימודים הוא יראה את הגופה ויעשה תאונה ישבתי שעות בטלפון למקרי חרום בעירית חיפה שיוציאו את גופת הכלב מהדרך שהוא לא יראה את הגופה, זה היה סיוט שרדף אותי שנים אחר כך. שנים לאחר מכן היה לנו כלב טרייר קטן ומתוק שגדל אצלנו במשך 13 שנה עד מלחמת המפרץ שבו הוא כנראה קצת השתגע מכל הרעשים ושפוט מיד בתום המלחמה הוא ירד ולא חזר לפי דברי הוטרינר הוא כנראה החליט לא להציק ולמות בשקט בלי שנסבול. ושוב אני מאד מצטערת מה שקרה לכם עם הכלב.