יום שישי בצהרים

[יחפהבפארק]

בדיוק באתי לכתוב שהחידה הזאת יותר מדי קשה בשבילי

 

[cundason]

וואו!

פתרת את זה יותר מהר ממני

 

[רגע רק רגע]

מה אתה מחלק לי קריצות...

אני דורש ת'תמונה

 

[cundason]

יהלום, לטיפולך אודה!

 

[Anna begins cc]

אתה רואה מה זה?

בחורה הולכת לבקר את סבתא שלה בשישי בצהריים, מנסה להיות נכדה טובה,
בידיעה שתשוב לחידה חדשה ונחמדה,
ובסוף בא רגע הפוחז (איתו היא עדיין ברוגז, אם מישהו תהה) ופותר את זה בעשר דקות מתחת לאפה.

בזיון.

קונדס, יש לך חידות אחרות עבורי? אני צריכה להפעיל את המוח..

 

[שרוני68]

השבת נכנסה, נצטרך לחכות לצאת השבת....

 

[מוטי חוף מציצים]

שיחה הזויה ליאון דור...סופ"ש קסום

האח הגדול
http://www.dailymotion.com/video/x12kstp

 

[רגע רק רגע]

פינת הנוסטלגיה.

השיר הזה מלווה אותי עוד מהילדות.
אמא שלי הייתה מקריאה לי אותו, ואני זוכר איך הייתי מזדהה עם אותו הילד.
והרי - הילד הזה הוא אני.
כיום, אני כמו אותה הגברת לאחיינים שלי. המבט על פניהם מצחיק אותי כל פעם מחדש.

אל הבית באה גברת
מאת: יהודה אטלס

אל הבית באה גברת
עם ריחות מעיר אחרת.
את התיק שלה הורידה והניחה בפינה.
לא אמרה אם יש או אין בו מתנה.
דיברה ודיברה ופיתאום נזכרה:
"תביא לי ת'תיק שם, חמודי" אמרה.
ניגשתי
ולפני שהגשתי -
מיששתי,
בלי להתבייש,
ונדמה שהרגשתי - שיש;
משהו קשה, מרשרש.
אולי בגלל זה
כששמתי אותו בידה,
היד שלי רעדה.
היא נישקה אותי ואמרה
שאני מתוק כמו אלף סוכריות
ופתחה את התיק והוציאה
גפרורים וקופסת סיגריות.
"ועכשיו, חמודי" אמרה
"תביא לי גם מאפרה"

 

[יחפהבפארק]

נפלא

פשוט נפלא. הוא גאון האיש הזה...

הילדים שלי גדלו על 'והילד הזה הוא אני'
לא הכרתי את השיר הזה, או יותר נכון שכחתי אותו

הילדים שלי אומרים שאני הכי מאושרת בעולם, כי כל דבר שאני רואה או קוראת, גם אם זה בפעם השלישית או הרביעית, הרי בשבילי זאת בהחלט הפעם הראשונה

וכשאני קונה מתנה לנכד שלי חולצה יפה,
הוא מסתכל עליה ואומר: בגדים זה לא מתנה

אז כשאני לוקחת אותם לסופר השכונתי יחד איתי
אני מרשה להם להתחרע על הסטנד של הממתקים

רק לראות את האושר שלהם בעיניים, כאשר הם לא יודעים להחליט איזה ממתק בדיוק הם רוצים, ומה שווה יותר או מה טעים יותר, והם בונים על זה תילי תילים של סיפורים, זה בהחלט שווה את הכל...

והנה משהו נוסטלגי משלי:
מיץ פטל רץ מהר,
דילג וקפץ,
רץ ודילג,
קפץ ורץ,
השיג את האריה,
עבר את הג'ירפה,
הגיע לבית ,
נכנס פנימה-
וסגר את הדלת.
הגיעה הג'ירפה נושמת ונושפת.
הגיע האריה נושף ונושם.
הביטו למטה ולמעלה,
ימינה ושמאלה, קדימה ואחרוה-
ומיץ פטל איננו.
צלצל האריה בפעמון הקטן שבדלת.
"מי זה מצלצל?"צעק מיץ פטל.
"אנחנו" קראו האריה והג'ירפה."ג'ירפה ואריה."
"חה,חה" צחק מיץ פטל ופתח לפניהם את הדלת...

זהו קטע מתוך הספר 'מיץ פטל' של חיה שנהב.
עד היום כשאנחנו מצלצלים בדלת ביתה של הבת שלי, ואחד הקטנים שואל: מי זה?
אנחנו עונים במקהלה: ג'ירפה ואריה!!

 

[רגע רק רגע]

אהבתי את הקטע של...

עונים במקהלה: ג'ירפה ואריה!

(אני מקווה שהסבתא לא מתנשפת מהסיגריות

)

 

[שרוני68]

אוי. איזו נוסלגיה נפלאה

זוכרת אותי בכתה א', ויהודה אטלס בא אלינו לבית הספר
ודיבר על עצמו ואנחנו היינו מוקסמים! לא זוכרת באיזו מסיבת סיום,
הופענו עם כל השירים שלו.
והנה עוד:
אולי זה מעליב לפעמים
אולי זה עובר את הגבול
אבל אם מנשקים אותי על הפנים
אני תיכף מנגב בשרוול.

זו אני, בדיוק אני כשהייתי קטנה.

מנסה לחפש שיר מסויים שאני זוכרת, על זה
שההורים תמיד מנסים להראות מה הילד יודע, ואז ברגע האמת-
פאדיחות. בינתיים לא מצאתי.
זה מה שקרה לי עם ילדיי, עד שבסוף הפסקתי לעשות מהם קרקס.

הילד הזה הוא אכן, אני.

http://www.youtube.com/watch?v=5wVA1-CtIAs

 

[רגע רק רגע]

אני חושב שזהו סוד קסמו של הספר

הספר רצוף אמיתות ילדותיות וכולנו רואים עצמנו כילד הזה, ולא משנה מהו גילנו.
אני זוכר שכל פעם אמא שלי הייתה צוחקת כשהיא הייתה מקריאה לי את השירים.
כנראה שהילד הזה היה גם היא

כשבא איזה דוד
מאת: יהודה אטלס

כשבא איזה דוד גבוה מאוד,
הוא מניף אותי לתקרה.
אני נורא נהנה,
אבל נדמה לי שאבא קצת מקנא.

 

[שרוני68]

נכון. הוא בעצם אומר

ת'אמת

, כפי שהוא ראה אותה כילד וכמבוגר,
בלי פוליטקלי קורקט. וזה כל כך מקסים.

העיקר לא לבקש סליחה
מילים: יהודה אטלס
לחן: דני רייכנטל
קיים ביצוע לשיר זה



אני מוכן לא לאכול שוקולד.
אני מוכן שלא יקנו לי צעצועים.
אני מוכן שלא ירשו לי לצאת לשחק.
אני מוכן אפילו לקבל מכות.

העיקר -
לא לבקש סליחה.

 

[Anna begins cc]

גם אני גדלתי עליו.

וגם על השיר הזה במיוחד.
אחותי הייתה מדקלמת אותו יומם וליל (כי היא פעם הקריאה אותו באיזו הצגה בית ספרית ומאז הייתה מרוצה לומר שהיא יודעת לדקלם את השיר בעל פה) ובסוף זה נקלט גם אצלי
כשאני קוראת עכשיו את המילים, אני ממש שומעת את הניגון ואת חיתוך הדיבור של אחותי כשהיא מדקלמת את זה.

אגב,
יש כמה סיבות בגללן תמיד חשבתי בתור ילדה שלעשן זה דבר נפלא,
השיר הזה הוא אחת הסיבות.
תמיד רציתי להיות גברת מעיר אחרת עם תיק מלא הפתעות.

 

[cundason]

רצועת השידור האהובה עלי

צהריים טובים.. אני מאוד אוהב את צהרי שישי הקיציים.
השבת נכנסת מאוחר, אפשר להתכונן בנחת וברוגע.
בחוץ חמים ונעים, ואני אוהב במיוחד את השעות 16:00 - 18:00 אז אני מתרווח בחצר, עם הלפטפופ על הרגליים, עובד לי במחשב ומאזין לרצועות השידור האהובה עלי עם אבי סופר- ב90FM
מוזיקה טובה וקלישאית בדיוק כמו שאני אוהב
עוד מעט ישמיעו בטח את הגדול מכולם, מייק ברנט, תמיד הוא משמיע אותו, ואני שוב אתקף בהתקפי נוסטלגיה...

שבת שלום

 

[יחפהבפארק]

אז הנה בשבילך!

http://www.youtube.com/watch?v=2MwtXv1xPMI

ואני בזמן האחרון
הרבה על 100FM ו-99FM
במיוחד ב-99 יש מוזיקה נהדרת וטובה.
ב-100 יש הרבה מוזיקה נוסטלגית
השילוב של שתי התחנות הללו הוא פשוט נפלא

 

[cundason]

זה המוכר מכולם

אבל לא הטוב מכולם..
יש לו כל כך הרבה טובים ויפים.
אישית, זה האהוב עלי מכולם :

(אבל אני אוהב את כולם.. ומסוגל להאזין להם במשך שעות)

 

[יחפהבפארק]

פשוט שלפתי את הראשון שנקרה בדרכי

ברור שיש לו מלא שירים יפים וטובים,
אבל את השיר הזה שהבאת כאן לא הכרתי...
השפה הזאת מתלבשת עליו כל כך יפה

 

[cundason]

ידעתי שישים את ברנט

והפעם בחר בשירו האחרון שפורסם יום לפני ששם קץ לחייו..

 

[cundason]

שכחתי את הקישור בבית