יום שישי, את יודעת

[giri]

יום שישי, את יודעת

איך היה השבוע שלכם, עם הסוסים ובכלל?

 

[jgut]

השבוע שלי

היה לא פשוט.
הייתי חולה ועדיין קצת חולה. אבל זאת לא היתה הבעיה.
ביום רביעי אחרי הצהריים, הכלבה האהובה עלי גגה, מתה. היא היתה מאוד מבוגרת, אבל תפקדה עד הסוף (עד הדקות האחרונות). אפילו הספקנו בשבת שעברה לקחת אותה לים עם שאר הכלבים ודאנס. הכל קרה מאוד מהר ולמרות שידעתי שהיום הזה יגיע מתישהו, קיוויתי שזה יהיה ביום אחר.
אני עדיין לא מעכלת שזה קרה. היא היתה כלבה כזו עם חיבור שניראה לי שיש פעם בחיים.
באיזה שהוא מקום אני חושבת שמזל שהייתי חולה ובבית כדי להיות איתה.
&nbsp
לא רכבתי כל השבוע. כי לא יצא לי. ביום חמישי הייתי גם חולה וגם חסרת כוחות בגלל מה שקרה. הוטרינר הגיע לבדוק את דו והיה מאוד מרוצה מההתקדמות של העין שלה. אפילו הורדנו מינונים והפסקנו חלק מהתרופות. מכיוון שאין מנוחה לרשעים - הראתי לו איזה גידול שיש לה, שקצת הדאיג אותי. כניראה זה שוב הברונמה. לפחות זה משהו שאמור להיות קל לטיפול.
&nbsp
בשישי מוקדם בבוקר, קיבלתי הודעה מאחת הבנות בחווה ש"להגיע עכשיו לחווה - אנחנו יוצאים לים". יצאתי עם ג'ינס והיא שאלה אותי אם ככה אני מתכוונת להיכנס למים. החלפתי בגדים. לקחנו את הסוסים רק עם ראשיית בית והבאנו מגבות. אני חייבת להודות לדאנס על כל טיפת שומן שיש לו. עם אוכף, או בלי אוכף, הסוס מרגיש אותו הדבר.
נכנסו איתם למים והיה ממש כיף. המים היו חמים ובשלב כלשהו איזה גל העיף אותי מדאנס. רק הקפדתי להמשיך להחזיק בחבל. אבל לא היה לו כוונות להתרחק. אז כבר נשארתי במים ושחינו. הוא קצת נלחץ ובו זמנית ניראה שכן הוא נהנה. זה כניראה בדיוק מה שהייתי צריכה בימים אלה. הרגשתי שזה ממש ניקה אותי מכל הדיכאון של הימים האחרונים.
אחר כך יצאנו, התנגבנו (הכלב שלי הקטן מפחד ממים, אז הוא שמר לנו על הדברים). מזל שיש אנשים נחמדים בחוף, שמשאירים זבל בכל מקום! היתה שם ספה שדרכה יכולנו לעלות חזרה על הסוסים. כשעליתי אני על הספה, אז גם דאנס חשב לעלות, אבל הוא הבין שזה לא רעיון טוב.
ההיי מהחוויה החזיק אותי כמה שעות. אבל אחר כך חזרתי למציאות. ניראה לי שהמי מלח פתחו לי את הנשימה, כי לא לקחתי כדורים מאז שהייתי בים. אבל כשחזרתי הביתה, הכלב הקטן מאוד מדוכא כשהוא בפנים. אז אני מרגישה שאנחנו בתקופת אבל.

 

[superKENZ]

 

[•°•Horse Lover•°•]

 

[fliperit]

 

[כותבחדשישן]

מאוד צר לשמוע

אני מקווה שתתגברי על הצער ותתנחמי עם בעלי החיים האחרים.

 

[הדסי222]

 

[jgut]

תודה רבה לכולם

 

[popi199]

מצטערת לקרוא על הכלבה

החלק המחורבן בבעלי חיים שהם חיים כ"כ מעט.

 

[superKENZ]

ומצד שני זה גם החלק הטוב בהם.

תחשבי על זה שככה את זוכה להכיר ולאהוב עוד בע"ח.
(ולרגע אני לא חושבת שזה פחות עצוב שהם מתים)

 

[פרח שן הארי בת]

נשמע...

נשמע שבוע כל כך כיף....(לפחות חוויות הים שלו)
ממש מצער שהוא היה סביב מוות.
זה תמיד כל כך כואב לאבד חבר קרוב כל כך..
אבל מי שיש לו הרבה בע"ח זה פשוט קורה- הם חיים פחות זמן מאיתנו.
חבר טוב שלי, החזיק המון חיות (כלבים, חתולים, ארנבים, תוכים, סוסים) והוא אמר,
שאחת לשנה אחד מהם מת... כי אם בממוצע הם חיים 10 שנים- ויש לך מעל ל10 בעלי חיים,
אז אחד בשנה..
מחשבה מדכאת מאוד.
לגבי בובדילן, אולי להביא לו חבר/ה שלא יהיה עצוב..?

 

[jgut]

אני יביא לו מתישהו

אבל אני לא מסוגלת עוד לחשוב על זה כרגע. אני אצטרך למצוא כלבה כניראה שתתאים גם לחיי בית, גם לחיי חווה, גם לחתולים וגם לסוסים. חוץ מזה היא תצטרך להתאים לו מבחינת זה שהוא לא ירגיש בתחרות איתה.
&nbsp
אבל רק המחשבה על כך כרגע, מכניסה אותי לקצת סטרס. אז אני אחכה קצת. אני צריכה לתת הזדמנות לכלבה החדשה שתבוא, שאני אוכל לקבל אותה כמו שהיא, מבלי לצפות ממנה שתמלא את המקום של גגה

 

[פרח שן הארי בת]

כן, לא קל..

גם שמעתי שרוב האנשים ממליצים על "תקופת אבל" ולא לקפוץ ישר להביא מישהו אחר.
כי כמו שאת אומרת, כל הזמן תעשה ההשוואה, ופשוט חבל לכל הצדדים.
כנראה כשיגיע הזמן הנכון, את תרגישי את זה..
בנתיים בטוח שזה לא קל..

 

[giri]

צר לי לשמוע. זה כל כך קשה כשיש כזה חיבור מיוחד לחיה.

 

[LogainAbler]

צר לי לשמוע

באמת שאחד הדברים היותר קשים זה להפרד מהם בסוף.

 

[•°•Horse Lover•°•]

כבר כמה שבועות ללא סוסים

כי נאלצתי לעבוד כל השבוע ולא היה לי זמן ללכת לחווה.

אני מקווה שהשבוע הכל יסתדר סופסוף...
חוץ מזה נרשמתי לקורס הכשרת מאלפי כלבים - במקום היחיד הראוי בעיניי שיש בארץ.
זה סוג של הגשמת חלום עבורי, משהו שרציתי לעשות כבר הרבה מאוד זמן. אני ממש מתרגשת.
(חלום הווטרינריה עוד לא נגוז, אבל זה יחכה בינתיים...)

 

[פרח שן הארי בת]

מה לגבי...

לעבוד בתור אסיסטנטית לוטרינר?
את יכולה גם אצל וטרינר רגיל (כלבים חתולים)
וגם בבית דגן עם הסוסים (טכנאי וטרינר).
זה אומנם לא עבודה של וטרינר, אבל זה מאוד מלמד את המקצוע.
ואת רואה את כל המקרים שמגיעים, את כל הטיפולים שעושים.
את עצמך עוזרת הרבה בניתוחים, בבדיקות.
כמובן שאת כל האחבנה עושה הוטרינר, וכנ"ל לגבי הטיפול הוא מחליט ומבצע,
אבל העוזר בעצם כבר יודע בשבלב מסויים כמעט הכל, וזה לא כזה רחוק בעיני מלהיות וטרינר.
(ויש גם יתרונות, שאת כל ההסברים מול הלקוחות לא את צריכה לעשות, וזה הרבה כאב ראש שנחסך ממך).
זה גם יתן לך תמונה טובה על המקצוע הזה בפועל, ומה זה אומר להיות וטרינר בתכלס בשטח.
סתם רעיון למחשבה, אולי כבר עשית אותו

 

[•°•Horse Lover•°•]

אני עובדת כאסיסטנטית לווטרינר

כבר יותר מ-4 שנים

 

[פרח שן הארי בת]

היתה לי תחושה שאת בטח עושה את זה

ואחרי 4 ומשהו שנים, עדיין השאיפה היא וטרינריה?
זה לא מספיק האסיסטינטית?

 

[•°•Horse Lover•°•]

אין בכלל מה להשוות... ברור שהשאיפה זה וטרינריה!