לאורין ולגולשות
אני לא חושבת שיש התייחסות שיכולה להכיל את גודל העניין. לא קורה לי הרבה בחיים - אין לי מילים. אישית הייתי אכן רתוקה למסך הקטן מאז שהודיעו לי טלפונית בחמש לפתוח מהר את הטלויזיה - ורתוקה למכשיר הטלפון ולחלופת אימיילים היות ושני אחיינים שלי נמצאים באזור. אחד מהם - אחיו של עופר ב.ה. גולשינו הנאמן - היה בטיסה בדרך לניו יורק והשניה היתה אמורה כנראה להיות על הטיסה שהתרסקה מניו יורק לסן פרנסיסקו אבל חיכתה לבן דוד שלה בניו יורק יום נוסף... שניהם בסדר אבל יש עשרות אלפי משפחות בארה"ב שלא היה להם מזל כזה. אני לא טיפוס של אייקונים של נרות וכדומה אבל ההיקשים של מה שאירע מזעזעים גם מבלי להוסיף אילוסטרציה להודעתי. מכל בחינה - אנושית, ערכית, חברתית, בטחונית, בטיחותית, רגשית. לעולם כולו. ואם לקשר כמו שעשתה טל לנושא הפורום - הרי שהעולם החשוך מנסה לכבוש את העולם החופשי, הדמוקרטי, החילוני והנאור, שעל אף תחלואיו הלא מעטים הוא האופציה היחידה שעומדת בפנינו כנשים וכבנות אדם וחווה ויש להמשיך להאבק על קיומו מול כל גורם - קטן כגדול, מקומי כעולמי - כדי לקיימו ולהביס את מי שמאיימים עליו. אותם אלו שירצחו את ביתם ואחותם על כבוד המשפחה, ישללו זכויות מיעוטים ונשים רק כי הם מיעוטים ונשים, יקיימו מעמדיות חברתית וג´נדרית מתוך עמדות כח לא שוויוניות ולא דמוקרטיות, יקיימו מערכי שלטון דיקטטוריים, דתיים-מוקצנים ואכזריים, יתבצרו בעמדות דתיות פנטיות להצדקת שלילת כבוד וחיים מנשים בפרט ובני אדם בכלל - הם גם אלו שלא תהייה להם בעייה לעשות את מה שעשו אתמול בניו יורק, ולראייה - הם עשו את זה. עלינו להמשיך ולהיות החומה שלא נותנת להם להתקדם בכל תרבות שהי, עם, שפה, דת, תפיסת עולם, אידיאולוגיה, מקום וגישה. אנחנו טיפנ קטנטונת בים הזה - אבל בשביל זה אנחנו כאן. ומי יתן ואירועי אתמול ירבו את הטיפות בכל תחומי החיים. חנה