יום נישואין
שלום חברים יקרים ותומכים שלום עם רב - והרי הודעה: היום הוא יום הנישואים שלי.
לא, לא השתגעתי. זה באמת יום הנישואים שלי, וכיוון שלא יהיה לי עוד אחד (עד כאן), אז מן הראוי שאשלוף מעט ציניות, א-ביס´לה נוסטלגיה, אם בכלל נותרה, ואחייך לאותה אחת צעירה בלבן, שכבשה את החלום האקזיסטנציאליסטי של כל נערה יהודיה כשרה. היום לפני הממממ... שנה. לא, זה לא אירוע שדורש חגיגה, אז לא להתנפל בברכות מאזל-טוף. אלא אירוע שדורש ציון. (חחחחחחח... ציון, עלק. ציון נכשל!) סתם משונה שיש תאריכים כאלה שצריך לזכור אותם, שחוגגים ומציינים אותם... ופתאום - לא. אגב, ממרחק השנים, אני עדיין חושבת שמרחו לי על הפרצוף יותר מדי צבעים, ושהקייטרינג לא היה משהו. תגידו, אתם עדיין חוגגים את יום הנישואים? חוגגים ב... חגיגה? חוגגים בשמחה? חוגגים באיזה ריטואל מייגע, כי צריך? אופס... דרכתי על יבלת? טוב, אז הנה, ציינתי.
שלום חברים יקרים ותומכים שלום עם רב - והרי הודעה: היום הוא יום הנישואים שלי.
