ריקי זו אני
Well-known member
כלתי הצעירה נמצאת בישורת האחרונה ללידת בן שלישי..., מספר 15 לנכדיי...
אשה צעירה, חזקה מאוד, אפילו שרירית, אננטליגנטית ברמות על, שקטה וביישנית..., אם הייתי מנסה להגדיר הייתי אומרת אולי 'אתיופית קלאסית'.
הבן שלי החליט להיות שיפוצניק, אחרי שהשתחרר מהצבא. אמר לי באותם ימים 'אני לא חייב הסבר לאף אחד'...
לוחם סיירת, צלף שהוא חובש... דובר ערבית. לא רצה שב"כ למרות שפנו... לא בקש מוסד... ולא כאחיו הבוגר 'משרד ראש הממשלה'...
שיפוצניק.
מאחר ואמא שלו זקוקה היתה ליותר משיפוצניק אחד... שכרה את הבינימין שלה ומסרה לו עבודות. אלה שעל הנ"ל היה ללמוד ולהתמקצע. פנה ללברת שיפוצים שהתברר לאחר מכן שעסקינן בקבוצת בנות שיפוצנקיות... כולן ממוצא אתיופי, כולן יודעות להכות בקירות בפטישי 10 ק"ג וכולן יודעות להרים אריחים לקומה 3 בלי מעלית וגם יותר.
הדומיננטית מהבנות הללו היתה לו לאשה ואם בנותיו... טפו... טפו... טפו...
אתמול יצאו השניים למסע שיפוץ עצמי...
צה"ל לא 'מפקיר פצועים בשטח... ' אמר לי אישי מנסיון שלו שיותר מפעמיים חילץ חברים תחת אש... או ניתן לאמר אש תופת בשטחי אויב לא סימפטים... ואכן כך.
הבוקר החל המסע של הבן שלי לחזרה לשפיות ככל שניתן.
תחילה סרב ואמר להורים 'הכל טוב', אלה שלא כ"כ. דברנו איתו... עד ששלתי עליו את האשה שאיתו. יש לנשים חושים בריאים... ויכולות.
הבוקר התקשרה. אמרה שהטיפול החל... פגשו את... ואת... וגם הזו היתה... - שיחת הכרות. יהיה להם שבוע בנופש טיפולי בלי לחץ... אם יהיה צורך גם 10 ימים ונראה.
הבנות אצלי. שמחות, חמודות. בנות דודות עליהן מכל כיוון ומכל גיל...
ואז טלפון.
כלתי בהיסטריה. ישבה לצידו כשפרט מה ראה... מה שמע ומה הריח... באותו יום שמכונה שביעי לעשירי...
חמוש באקדח ושתי מחסניות, ללא ציוד רפואי (חובש)...
מזעזע... מילה שלא מבטאת...
והם שם מקשיבים לו... והוא בלי רגש מספר. עד שלא יכלה יותר וברחה מהחדר לשוחח...
כלתי ואני היינו בנובה. עוד לא כ"כ היה מסודר שם. אבל היה דם המוות נוכח... ועשרות מבקרים חלקם המומים, חלקם בוכים, חלקם בוהים.
אמרה לי שם 'לא הבנתי את גודל האירוע'.
אחרי הביקור בנובה הצפנו לשדרות... סוג של אמירה לעצמנו...
נכנסנו לעיר דרך עמדת שער צבאית בכניסה אל השווארמה בעיר.
היתה תחושה של עננה כבדה באויר. סעדנו, ברכנו את עובדי המקום להצלחה ושלום... ואיחלנו לחזרה לשיגרה מהירה...
הבוקר כלתי קבלה מנה של תאורי זוועה.
'הוא יצא מזה' היא אמרה לי... 'אני מכירה את הבחור שלי ואני יודעת מאיזה חומר הוא בא'... התמלאתי גאווה.
סיכמתי ביני לביני שדור אחד חי באשליה... זה הדור של הסבים והסבתות של אישי... דור שחטף אותה בענק... ושוב דור באשליה... ודור שחטף. רק שבדור הקודם שחטף... היה צורר ולא היתה מדינה...
למדנו לקח מכל זה? אם כן... הכל לטובה ואם בעוד xcx שנים נערות צעירות ונערים צעירים יצאו לרקוד ו... - אז לא למדנו לקח... ואני אופטימית אבל בזהירות זהירות...
אשה צעירה, חזקה מאוד, אפילו שרירית, אננטליגנטית ברמות על, שקטה וביישנית..., אם הייתי מנסה להגדיר הייתי אומרת אולי 'אתיופית קלאסית'.
הבן שלי החליט להיות שיפוצניק, אחרי שהשתחרר מהצבא. אמר לי באותם ימים 'אני לא חייב הסבר לאף אחד'...
לוחם סיירת, צלף שהוא חובש... דובר ערבית. לא רצה שב"כ למרות שפנו... לא בקש מוסד... ולא כאחיו הבוגר 'משרד ראש הממשלה'...
שיפוצניק.
מאחר ואמא שלו זקוקה היתה ליותר משיפוצניק אחד... שכרה את הבינימין שלה ומסרה לו עבודות. אלה שעל הנ"ל היה ללמוד ולהתמקצע. פנה ללברת שיפוצים שהתברר לאחר מכן שעסקינן בקבוצת בנות שיפוצנקיות... כולן ממוצא אתיופי, כולן יודעות להכות בקירות בפטישי 10 ק"ג וכולן יודעות להרים אריחים לקומה 3 בלי מעלית וגם יותר.
הדומיננטית מהבנות הללו היתה לו לאשה ואם בנותיו... טפו... טפו... טפו...
אתמול יצאו השניים למסע שיפוץ עצמי...
צה"ל לא 'מפקיר פצועים בשטח... ' אמר לי אישי מנסיון שלו שיותר מפעמיים חילץ חברים תחת אש... או ניתן לאמר אש תופת בשטחי אויב לא סימפטים... ואכן כך.
הבוקר החל המסע של הבן שלי לחזרה לשפיות ככל שניתן.
תחילה סרב ואמר להורים 'הכל טוב', אלה שלא כ"כ. דברנו איתו... עד ששלתי עליו את האשה שאיתו. יש לנשים חושים בריאים... ויכולות.
הבוקר התקשרה. אמרה שהטיפול החל... פגשו את... ואת... וגם הזו היתה... - שיחת הכרות. יהיה להם שבוע בנופש טיפולי בלי לחץ... אם יהיה צורך גם 10 ימים ונראה.
הבנות אצלי. שמחות, חמודות. בנות דודות עליהן מכל כיוון ומכל גיל...
ואז טלפון.
כלתי בהיסטריה. ישבה לצידו כשפרט מה ראה... מה שמע ומה הריח... באותו יום שמכונה שביעי לעשירי...
חמוש באקדח ושתי מחסניות, ללא ציוד רפואי (חובש)...
מזעזע... מילה שלא מבטאת...
והם שם מקשיבים לו... והוא בלי רגש מספר. עד שלא יכלה יותר וברחה מהחדר לשוחח...
כלתי ואני היינו בנובה. עוד לא כ"כ היה מסודר שם. אבל היה דם המוות נוכח... ועשרות מבקרים חלקם המומים, חלקם בוכים, חלקם בוהים.
אמרה לי שם 'לא הבנתי את גודל האירוע'.
אחרי הביקור בנובה הצפנו לשדרות... סוג של אמירה לעצמנו...
נכנסנו לעיר דרך עמדת שער צבאית בכניסה אל השווארמה בעיר.
היתה תחושה של עננה כבדה באויר. סעדנו, ברכנו את עובדי המקום להצלחה ושלום... ואיחלנו לחזרה לשיגרה מהירה...
הבוקר כלתי קבלה מנה של תאורי זוועה.
'הוא יצא מזה' היא אמרה לי... 'אני מכירה את הבחור שלי ואני יודעת מאיזה חומר הוא בא'... התמלאתי גאווה.
סיכמתי ביני לביני שדור אחד חי באשליה... זה הדור של הסבים והסבתות של אישי... דור שחטף אותה בענק... ושוב דור באשליה... ודור שחטף. רק שבדור הקודם שחטף... היה צורר ולא היתה מדינה...
למדנו לקח מכל זה? אם כן... הכל לטובה ואם בעוד xcx שנים נערות צעירות ונערים צעירים יצאו לרקוד ו... - אז לא למדנו לקח... ואני אופטימית אבל בזהירות זהירות...
