סליחה
סליחה היא לא רק מחילה למי שפגע בך, או העמדת פנים שהתוצאה של הפגיעה הנה זניחה. אלא שבאמצעות הסליחה אנו שמים את עצמנו במקום איכותי שאליו שואפים בני-האדם להגיע ולהתעלות מעל הצדק של האחר. נכון, זה קשה ואפילו קשה מאוד לשים את הכעס בצד. לא מטבענו להשלים אירועים לא הוגנים. לעיתים אנו פוחדים לשים את עצמנו במצבים פגיעים שוב מתוך ידיעה שנסלח ונשכח. כדי שלא נפגע, נסלח ונשכח אינספור פעמים, עלינו לשאול את עצמנו: "האם אני מוותר יותר מדי לאדם שפוגע בי?", האם הוא ראוי לכעס ולתשומת הלב שהוא מקבל?, האם אני לוקח משהוא מהחבר כאשר אני שומר על הכעס?" השנאה היא לסכסוך בין חברים. הכעס מאוחסן ברגש האהבה. אנו קשורים בצורה רגשית כאשר אותו אדם משתלט על המחשבות שלנו, כאשר המחשבות מתבטאות בצורה של נקמה ,והשינאה עצמה מתמקדת ומתחברת ודוחה הצידה את המחשבות הנחמדות של הפוגע, ולכן הכעס לעיתים לא יהיה נוח כאשר אנו מרגישים רגש של חמלה, אבל זה אפשרי לגמרי לנתק את רגש השנאה אם אנו שונאים ובזים לו. אם כך הסליחה, ותסלחו לי על הביטוי,היא הסכין שבאמצעותה ניתן לחתוך את רגש הכעס, הבוז והשנאה ובכך לשחרר את כל האנרגיה השלילית ולמלא את ליבנו באנרגיות חיוביות שיגרמו לנו, אושר, אהבה, ובעיקר יסיר מאתנו כל רגש לא נעים. אנו בחרנו לסלוח, אף אחד לא מרוויח מחילה, ולכן צריכים לעבוד בשבילה קשה. ההחלטה עצמה לסלוח היא קשה, אבל באמצעותה אנו מתעלים מעלינו, ובכך תורמים לחיים איכותיים יותר. אם לא נסלח, יתמלא ליבנו בזעם וכעס שרק ילך ויגדל, ובכך נהפוך לחברה שלא נעים להיות בה. סלחו לכם, לחבריכם ולכולם, ובכך נהפוך לאנשים טובים שנעים להיות איתם. מאחלת לכם רק טוב.