שחרזדה האחת
New member
יום טוב וסיפור...
יום אחד יצא המלך לצוד כדרכו, ביערות סביב ארמונו, בדרך חזרה מהצייד ראה ביקתה עלובה, קשר את סוסו והתקרב, ואז שמע דיבורים, עמד והקשיב, וזה מה ששמע: תקולל חוה, רק בגללה גורשנו מגן עדן, והא אמר: היינו היום בגן עדן, אוכלים, שותים ונהנים מהחיים, ואילו עכשיו אנחנו רעבים ומלבושינו דהויים ובלויים, והאישה החלה לבכות מעוניה. המלך ששמע, החליט לעשות מעשה, דפק בדלת ונכנס, אמר להם: סלחו לי שהקשבתי לדבריכם, שמעתי הכל ואני יכול לעזור לכם,תנעלו הדלת ובואו איתי, תגורו בארמון ואדאג לכל מחסורכם, ואתם , רק איסור אחד יחול עליכם, אגיד לכם בהמשך, נעלו הדלת, האישה רצתה ללזרוק המפתח, אך המלך אמר לה,לא לזרוק, שימי בכיס ובואי.. לקח אולם לארמון, הצמיד להם משרת שידאג לנוחיותם והלך. לקח אותם המשרת למערכת חדרים,ושיכן אותם שם, שם היו בגדים עבורם ומאכלים לרוב, ,. כעבור שעות מספר נכנס המלך לחדרם,לשאול לשלומם, האם התארגנתם? החסר לכם דבר מה? שאל, לא, אמרו לא חסר כלום. אמר להם המלך: כרכרה תעמוד לרשותכם לטיולים בגנים כשתרצו, ומשרת יעמוד לרשותכם. יש רק דבר אחד שעליו חל איסור חמור. ומהו? שאלו, אתם רואים את השולחן בינת החדר? כן, אתם רואים סיר עם מכסה בצד מונח? כן ,ענו פה אחד את הסיר הזה , אסור לכם לפתוח, בשום פנים ואופן. אין בעיה, ענו, לא נפתח,אין לנו צורך בו, יש לנו הכל ממש גן עדן, חלום.עברו כמה ימים והאישה החלה לפזול לכוון הסיר: מענין מה יש בו? שאלה, מה משנה מה יש בו, אמר הבעל. האישה החלה להיות חסרת מנוחה, לפני האוכל, אחרי האוכן, מביטה ולא מסירה עיניה מהסיר. עברו עוד כמה ימים האישה החלה לאבד את תאבונה, ואחרי זה נדודי שינה, נראיתה כחולה, מוכרחה לדעת מה יש בסיר, אמרה לבעלה, מה יקרה אם אני אפתח , רק טיפה, אציץ ואסגור, אמרה. לא , אל תעשי זאת, הרי המלך ביקש, הוא לא יידע, ענתה. סקרנותה גברה עליה, והיא ניגשה לסיר... הזיזה מעט את המיכסה ו.. הופ , קפצ משם עכבר קטן, ומיד נעלם,הם התחילו להיתרוצץ בחדרים ולחפס את העכבר והו ממשיך במנוסתו, רהיטים זזו, כסאות נפלו, מהומה גדולה. לשמע הרעש, נכנס המלך, הביט לצדדים ומיד ידע, והעכבר? הספיק להימלט החוצה עם פתיחת הדלת, הסתכל עליהם המלך ואמר: מייד , אבל מיד אירזו את עצמכם וחזרה לביקתה. היה לכם גן עדן,ולא יכולתם להתגבר על הסכרנות שלכם, בדיוק כמו חוה עם התפוח. לבשו את בגדיהם המהוהים, עם הכיס והמפתח בתוכו והוחזרו לבקתה, לחייהם הקודמים. עברו,
יום אחד יצא המלך לצוד כדרכו, ביערות סביב ארמונו, בדרך חזרה מהצייד ראה ביקתה עלובה, קשר את סוסו והתקרב, ואז שמע דיבורים, עמד והקשיב, וזה מה ששמע: תקולל חוה, רק בגללה גורשנו מגן עדן, והא אמר: היינו היום בגן עדן, אוכלים, שותים ונהנים מהחיים, ואילו עכשיו אנחנו רעבים ומלבושינו דהויים ובלויים, והאישה החלה לבכות מעוניה. המלך ששמע, החליט לעשות מעשה, דפק בדלת ונכנס, אמר להם: סלחו לי שהקשבתי לדבריכם, שמעתי הכל ואני יכול לעזור לכם,תנעלו הדלת ובואו איתי, תגורו בארמון ואדאג לכל מחסורכם, ואתם , רק איסור אחד יחול עליכם, אגיד לכם בהמשך, נעלו הדלת, האישה רצתה ללזרוק המפתח, אך המלך אמר לה,לא לזרוק, שימי בכיס ובואי.. לקח אולם לארמון, הצמיד להם משרת שידאג לנוחיותם והלך. לקח אותם המשרת למערכת חדרים,ושיכן אותם שם, שם היו בגדים עבורם ומאכלים לרוב, ,. כעבור שעות מספר נכנס המלך לחדרם,לשאול לשלומם, האם התארגנתם? החסר לכם דבר מה? שאל, לא, אמרו לא חסר כלום. אמר להם המלך: כרכרה תעמוד לרשותכם לטיולים בגנים כשתרצו, ומשרת יעמוד לרשותכם. יש רק דבר אחד שעליו חל איסור חמור. ומהו? שאלו, אתם רואים את השולחן בינת החדר? כן, אתם רואים סיר עם מכסה בצד מונח? כן ,ענו פה אחד את הסיר הזה , אסור לכם לפתוח, בשום פנים ואופן. אין בעיה, ענו, לא נפתח,אין לנו צורך בו, יש לנו הכל ממש גן עדן, חלום.עברו כמה ימים והאישה החלה לפזול לכוון הסיר: מענין מה יש בו? שאלה, מה משנה מה יש בו, אמר הבעל. האישה החלה להיות חסרת מנוחה, לפני האוכל, אחרי האוכן, מביטה ולא מסירה עיניה מהסיר. עברו עוד כמה ימים האישה החלה לאבד את תאבונה, ואחרי זה נדודי שינה, נראיתה כחולה, מוכרחה לדעת מה יש בסיר, אמרה לבעלה, מה יקרה אם אני אפתח , רק טיפה, אציץ ואסגור, אמרה. לא , אל תעשי זאת, הרי המלך ביקש, הוא לא יידע, ענתה. סקרנותה גברה עליה, והיא ניגשה לסיר... הזיזה מעט את המיכסה ו.. הופ , קפצ משם עכבר קטן, ומיד נעלם,הם התחילו להיתרוצץ בחדרים ולחפס את העכבר והו ממשיך במנוסתו, רהיטים זזו, כסאות נפלו, מהומה גדולה. לשמע הרעש, נכנס המלך, הביט לצדדים ומיד ידע, והעכבר? הספיק להימלט החוצה עם פתיחת הדלת, הסתכל עליהם המלך ואמר: מייד , אבל מיד אירזו את עצמכם וחזרה לביקתה. היה לכם גן עדן,ולא יכולתם להתגבר על הסכרנות שלכם, בדיוק כמו חוה עם התפוח. לבשו את בגדיהם המהוהים, עם הכיס והמפתח בתוכו והוחזרו לבקתה, לחייהם הקודמים. עברו,