זו דילמה שגם הרבה ישראלים מבוגרים לא מצליחים
לפתור או לחיות איתה.
אין מה לעשות. כל מה שספגנו מיום היוולדנו יגרום לנו לנצח להרגיש תחושה לא נוחה בקשר לכל מה שקשור לגרמניה.
ואם אני כמבוגרת לא יודעת איך מסתדרת הדילמה הזו (עזבי פארק אירופה, להגיד על מכונת כביסה מתוצרת גרמנית שהיא טובה זה לא פשוט לי), לא יודעת אם ילדים בכלל יכולים להתמודד איתה. אני כמבוגרת עוד יכולה לעשות את ההפרדה ולדעת שאין שחור ולבן, בכל אדם ובכל עם יש חלקים טובים ורעים, לילדים קצת יותר קשה להסביר את המורכבות הזו, אבל צריך לנסות, כבר מאז שהם קטנים.
אבא שלי וסבא שלי מאד אהבו את התרבות הגרמנית, ואבא שלי , שנסע הרבה לגרמניה ועשה שם הרבה עסקים, אפילו היה מפליג כל הזמן בשבחים כשהיה חוזר מנסיעות לשם על הנקיון הגרמני התרבות והנימוס ועל החברים הגרמנים הנחמדים שלו ועל הילדים המתוקים שלהם. לי כילדה, היה קשה מאד לשמוע את הדברים האלה, ואף אחד לא ניסה להסביר לי את המורכבות ואת העובדה שלפעמים צריך לעשות הפרדה. בסוף הבנתי לבד..