יום הולדת "שמח"

danistar

New member
יום הולדת "שמח"

חצי שנה עברה . חצי שנה מאז אותה שיחת פרידה בלשכת המנהלת . שישה חודשים מאז אותה עוגה שהטעם שלה תקוע לך בגרון עד עכשיו . שישה חודשים עברו מאז אותם הפרצופים שנפרדו ממך בחיוך מלאכותי במשרד , אלו שלא מבינים בכלל מה עובר עליך בפנים מאז ולמען האמת גם לא מזיז להם . שישה חודשים מאז שחברת כוח האדם שהפכת לנטל עליה זרקה אותך במורד המדרגות בכניסה המפוארת שלהם שמעוטרת בסיסמאות רבות ומבטיחות . מאה ושמונים יום בבית , מאה ושמונים יום של לנוע בין תקווה לייאוש . חצי שנה מאז אתה עובר תהליך קשה , למרות העידוד המתדלדל מסביב מצד אלו שלא מבינים את המצב או לא מסוגלים להבין אותו , מבפנים אתה הולך ומאבד אחיזה . שישה חודשים שלמים של מרדף אחרי החיים בניסיון לחזור אליהם ולהמשיך הלאה . כמו מרדף אחרי אוטובוס שמתרחק מהתחנה . אוטובוס שפעם ישבת במקום טוב אי שם באמצע שלו בדרכו קדימה במעלה החיים והיום אתה מריח את הגזים שהאגזוז המתרחק שלו פולט ומבחין במראה בחיוך של הנהג חסר ההבנה למצבך תוך כדי שאתה מתחלק במורד . חצי שנה שאתה עוד דמות חסרת פרצוף ברשימה ארוכה של דמויות המתייצבות אחת לשבוע אצל הפקיד בלשכה בתקווה שאולי יהיה בכל זאת משהו , שאולי על לוח הקורסים תוכל למצוא משהו מעניין . בין לבין אתה פוגש שם כל יום שני בבוקר פרצופים ותיקים וחדשים ( ויש הרבה כאלה ) . הנה החברים ממקום העבודה הקודם , הנה מישהי שלמדת איתה והנה מישהו שמאז הצבא לא ראית , כולם פה בתור אצל הפקיד . כולם הורדו מהאוטובוס והתחלקו לכאן , עוד נקודה בדרך למטה . חצי שנה אתה מביט בכולם , אנשים בעלי משפחות והתחייבויות , כוח אדם שזועק לפרנסה , אנשים באמצע החיים שמרכיבים את השכבה האמצעית של השלד בחברה הדו , אלו שאמורים להוביל אותה קדימה , אלו שביום אחד לא נקלט גם הם מצאו את עצמם מחוץ לאוטובוס הזה . מה הם ביקשו בסך הכל ?? לצאת בבוקר לעבודה בכדי לפרנס את משפחותיהם . אתה שומע את הסיפורים , מי פוטר מאיפה ומתי , אתה רואה את הייאוש בפניהם ואתה חושב לעצמך כמה נמוך אגודת הנהגים הזו שאחד מנהגיה חושב שהם סתם בטלנים , עד כמה נמוך האגודה הזו יכולה להגיע ?? חצי שנה עברה כשמידי פעם היתה תיקווה . אתה ממשיך לחפש עבודה גם בלי קשר ללשכה והיו כמה ראיונות שהוכיחו לך עד כמה המצב קשה ( או שעושים אותו כזה למען הממון והשררה של חבורה סגורה של אנשים ) ועד כמה שווים התואר והניסיון שלך שהורדו עם המים בחדר השירותים של אותם המעסיקים . ראיונות שלא עלו יפה ונגמרו במקרה הטוב במכתב הלבן ההוא עם הלוגו . התקווה הזו מתמסמסת מיום ליום ככל שתקופת דמי האבטלה ( או כפי שהנהג ההוא קורא להם "דמי הבטלה" ) הולכת ונגמרת ואותו צינור חמצן זעיר הולך ומתמסמס לך מול הפרצוף המחייך של נהג האוטובוס .. חצי שנה עברה , היום יום חג לפקידים בביטוח הלאומי , יום חג בלשכת האבטלה . מעכשיו כבר אין דמי אבטלה , הביטוח הלאומי מנתק את הצינורית מחשבון הבנק שלך והפקיד בלשכה כבר לא יראה אותך יותר ואתה שעוד רצת אחרי האוטובוס תצטרך עכשיו לחפש אוטובוס אחר או להתחפר במקום , . כמה ברירות יש למישהו שהביטוח הלאומי חוגג לו חצי שנה ??
 
מקווה שיהיה בסדר דני

מה שלא הורג אותך מחשל אותך ואני בטוח שהחצי שנה האחרונה אתה כבר מישהו אחר לטובה.
 

ניקו 45

New member
הרם הראש, זקוף קומה . ידידי../images/Emo88.gif

המשל שלך הינו אוטובוס. המשל שלי אליך הינו כביש מהיר . מרגע שנולדת אתה מהלך, רץ ,דוהר בכביש אחד ארוך . ובכביש זה צמתים רבים , ומאוד. כאן ניתנת לך , וניצבת בפניך אפשרות הבחירה לאן לפנות . ימינה , שמאלה או....קדימהההההההה. ובכן ידידי אתה באמצע החיים . למוד וברוך כשרונות כאלה ואחרים . תבחר את פניתך זאת בצומת שבה אתה עומד היום . אך בשום פנים אין לך את האפשרות לחזור אחורה !!!!! הרם הראש , זקוף קומה והמשך ...קדימהההההההה. לשום מטרה זה לא ישרת אותך לשבת כך בעלבון בבית ולחשוב על מר מצבך . לך קדימה ידידי הילחם על כבודך האבוד . הילחם על החיים . הילחם על עצמך . הרי החיים זו מלחמה אחת גדולה . ןאתה תנצח במלחמה זאת בהצלחה ניקו
 
היי דני

ישנה אגדה המספרת, על כפר קטן בעיריה שכוחת אל שתושביו סבלו מאוד מתלאות החיים נשאו עיניהם לשמים וביקשו רחמים באו המלאכים בפני בורא עולם וביקשו בשם התושבים וגם בשמם נכמרו רחמיו של יושב שמים פנה למלאכים וכך אמר אליהם צאו ואמרו לכל תושבי הכפר לצרור את צרותיהם בצרור אחד להביאו למרכזו של הכפר ולהניחו במרכז ולהמתין וכך עשו כל תושבי הכפר צרורו כל אחד את צרותיו בצרור הניחו במרכז הכפר וחיכו וירד מלאך אלוקים ויאמר אליהם כעת יגש כל אחד ויבחר לעצמו צרור חדש נגש כל אחד מתושבי הכפר לקח את צרורו הוא וחזר לביתו מאושר ********************* כתבתי בלשון מליצית, אבל לכל אחד מאיתנו יש צרור שהוא סוחב על גבו, אכן קשה ואפילו קשה מאוד, לא קל איך אמר פעם פלטו שרון, עדיף להיות חולה במיטת אפריון מחולה על מיטת סוכנות. לפעמים חריקת הקפיצים במיטת הסוכנות ערבה כל כך לאוזן רק לפעמים. נקווה שנראה אופק בהיר יותר חני
 

טאKילה

New member
דני אני מאחלת לך למצוא ..../images/Emo39.gif

צומת דרכים חדשה עם פרנסה טובה, עם חיוך שוקולד חלב..ואהבה
 
למעלה