אני לא מטיף לסבל
כדרך להתפתחות , אך מהסבל אי אפשר להתחמק.
יום אחד מגיעה זיקנה , מגיע עוני , מגיעות מחלות - של האדם עצמו או של קרוביו.
בסוף גם מגיע מוות.
 
וזה המבחן האמיתי.
האם אתה "מתפרק" במצבים הללו , או שאתה מוצא את נקודת היציבות שלך , ואתה נשאר שקט וצלול בכל מצב.
 
כעת , למשל , יש מישהו שמדבר על איזושהיא שיטת מדיטציה ומספר עליה ניסים ונפלאות.
זה סבבה לגמרי.
אך המבחן של שיטת המדיטציה איננו כעת כשטוב לו.
 
המבחן האמיתי של האדם הוא כיצד הוא עומד מול הסבל , מול המוות.
זה המבחן האמיתי היחיד.
כל השאר זה דיבורים באוויר.
 
וכאשר האדם רק חושב שהוא מפותח , אבל הוא איננו מפותח , אז הסבל יקיש עליו פעם ועוד פעם ויום אחד הוא יתפוצץ.
ורק אז לאחר שיפול בניין השקרים , הוא יגיע למשהו אמיתי.
לכן אני אומר שהסבל הוא מורה גדול.
 
כי למען האמת הוא המורה היחיד , רק במבחן שלו אתה יודע האם עברת או נכשלת.