זיל קרי בי רב !
אמר רב יהודה אמר רב "בני יהודה שהקפידו על לשונם נתקיימה תורתם בידם בני גליל שלא הקפידו על לשונם לא נתקיימה תורתם בידם מידי בקפידא תליא מילתא אלא בני יהודה דדייקי לישנא ומתנחי להו סימנא נתקיימה תורתן בידן בני גליל דלא דייקי לישנא ולא מתנחי להו סימנא לא נתקיימה תורתן בידם בני יהודה גמרו מחד רבה נתקיימה תורתן בידם בני גליל דלא גמרי מחד רבה לא נתקיימה תורתן בידם רבינא אמר בני יהודה דגלו מסכתא נתקיימה תורתן בידם בני גליל דלא גלו מסכתא לא נתקיימה תורתן בידם דוד גלי מסכתא שאול לא גלי מסכתא דוד דגלי מסכתא כתיב ביה יראיך יראוני וישמחו שאול דלא גלי מסכתא כתיב ביה (אל כל) [ובכל] אשר יפנה ירשיע" (עירובין נג) "שהקפידו על לשונם - לדבר בלשון צח ולא בלשון מגונה, כדאמרינן לקמן בבני גליל: דדייקי לישנא - לחזר באותו לשון שהיו שומעין מרבן, ועל ידי שהיו שומעין על פי שמועה אחר שמועה היו נותנין בהן סימן זו אחר זו, ומתוך כך שהיו מדקדקים בלשון יודעין להניח סימנין נאין, ואינן משתכחין מהן: ומתנחי - ומניחין סימנין: לא גמרי מחד רבה - והיו שומעין מזה בלשון זה, ומזה בלשון אחר, אף על פי ששניהם אחד שינוי לשון מבלבלן ומשכחן: דגלו מסכתא - למדו לאחרים, כך שמעתי, לישנא אחרינא מפרשין שמועותיהן ומדקדקים בטעמו של דבר עד שמתיישב בלבן: יראוני וישמחו - לפי ששמועותיו מכוונות, לאיסור איסור ולהיתר היתר: דוד דגלי מסכתא - כדאמר בברכות (ד, א) שהיה יגע בתורה ומורה הוראות, כדאמר ידי מלוכלכות בדם ושפיר ושיליא, ואומר מפיבושת רבי יפה דנתי יפה זכיתי כו', ואמרינן נמי במועד קטן (טז, א) עדינו העצני יושב בשבת תחכמוני זה דוד כו':" (רש"י) אז מה היה לנו שם ? בני יהודה היו מדקדקים לדבר בלשון צח. ומשתדלים לחזור באותו לשון ששמעו מרבם. ואף היו נותנים סימנים לתזכורת. וע"כ נתקיימה תורתן בידן. וזאת בניגוד לבני הגליל.
