יהונתן או יונתן?

Netta79

New member
יהונתן או יונתן?

האם מישהו יודע למה שמו מופיע פעם עם ה ופעם בלי ? (באותו הפרק לחלופין ...) האם יש לזה משמעות ? אשמח לתובנות ...
 

סוריאל

New member
לא ממש

זו פשוט תופעה פונטית: ההגייה של הה"א כנראה לא היתה יציבה במיוחד, ומי שלא הקפיד במיוחד להגות אותה אמר פשוט יונתן (למען האמת ייתכן שכולם אמרו יונתן והכתיב המלא הוא כתיב היסטורי שלא מייצג את ההגייה בפועל). יכוליות שהחילופים האלה מעידים על חילופים בין מקורות ספרותיים (אם את מקבלת את האפשרות שספר שמואל הורכב ממקורות שונים), אבל צריך לבדוק את הנושא לעומק. עד כמה שאני זוכר, מקריאה לא מעמיקה ביותר, זה לא עובד.
 
באחד מהמסורות נמסר

מראש הספר ועד "נעברה נא את מצב הערלים" - יונתן. ומכאן ואילך - יהונתן. ואינני זוכר האם מדובר במסו"ג ? או במסו"ק ? כנראה שבזכות מסירות נפשו להלחם בפלשתים מעטים כנגד רבים, זכה לתוספת ה' בשמו.
 

גרי רשף

New member
אני מכיר סיפור אחר..

שמיום ששרתה האהבה בין דוד ויונתן הפך שמו ליהונתן (פארודיה על מדרש לגבי איש ואישה)..
 

Lakedaimon

New member
ההסבר עד כמה שאני זוכר אותו

והוא מתאים לתיאורו של גרי לגבי העניין: כשהוא מופיע בסמוך לדוד הוא מופיע כ"יהונתן" וללא דוד כ"יונתן", ההסבר יכול להיות בגלל האהבה, או בגלל חילוף כותבים סתמי. מצד שני ההשמטה של הה"א היא כתיבה של הממלכה הצפונית, שכנראה כתבו יותר לפי שמיעה. כך בחרסי שומרון "יין" מופיע בסמיכות כ "ין" ולא "יין" והשמטות נוספות של הברות אילמות.
 
כמו כל השמות והדמויות בספר שמו אל מגילת רות

הטענה של כתיב צפוני וכתיב יהודאי המבוססת בהבל פה כאילו סופרי הממלכה הצפונית היו נחותים מסופרי ממלכת יהודה היא חסרת שחר ואינה אלה פרי ביאושים של פרשנות דתית מעוותת כמוה כמו הטענה של ריבוי י כותבים בספרי שמואל כל הרמזים המתועבים על אהבת גברים בין דוד ווסל פלשתי הנלחם נגד ממלכת ישראל ליהונתן יורש העצר החוקי גיבור לאומי בזכות עצמו גם הם אלה ספקולציה זולה שבאה להכשיר את הפסול למלוכה בישראל כאשר הדמות חיובית לדוד ולמטרותיו ( המלך שלכבודו נכתב הטקסט) יהיה השם חיובי כמו אחימעץ אחי מלך אלקנה אבישי וכאשר הדמות שלילית מתחרה או אויבת לדוד יקראו שאול (תחתיות) אי כבוד נבל. רצפה. אחינועם .איש בשת וכ"ו
 

Lakedaimon

New member
אם היה מדובר בפורום אחר הייתי כותב "פחחחחח"

מכיוון שאנו עוסקים בדיון מלומד אפשר להגיב בצורה אחרת. הטענה של כתיב צפוני ודרומי היא אכן מבוססת, מדובר על שפה שונה, שבוטאה באופן שונה. לשונית השפה של הממלכה הצפונית מושפעת מאלמטים פיניקיים ואילו הדרומית לא. בחרסי שומרון "יין" בשייכות נכתב כ"ין" לא בגלל עילגות או נחיתות הסופר, אלא בגלל כתיבה שונה של אותה מילה. אל תכניס לי מילים לפה בבקשה. ריבוי סופרים בספר שמואל אינה תיאוריה, זו עובדה. במשך הזמן מגילות התבלו ונעשו טעויות סופר באם תאמין בזה או לא. מגילות שונות נכתבו ל ידי סופרים שונים ושמו של "יורש העצר החוקי" נשמר כנראה בכמה צורות, לפי המחקר נראה כאילו שבסמיכות לדוד מבוטא היו"ד ואינו מבוטא כשאינו בסמיכות |אאל"ט|. לגבי הפסול למלוכה והרואי למלוכה לאלים הפתרונים כל השאר תיאוריה שלכל אחד מותר להחזיק בשלו. אתה אומר ווסאל פלישתי, אני אומר אוזורפטור מהממלכה הדרומית שיורשיו שינו את הכתוב. לגבי החיובי והשלילי בשמות התיאורים על דוד, הרגע נתת לי רעיון טוב לעבודת סמינר לסימסטר הבא... תודה!!
 
לפני שאת מתחילה את העבודה הסמנריונית שלך כדאי

שתקראי את הספר " דוד ושמו אל מגרש רוחות שנעשה למשיח " שם תוכלי להבין יותר את תפקידם ומטרתם של השמות באפוס(מגילת רות שהיא מגילת היוחסין של האזורפוטור ספרי שמואל ארבע פרקים אחרונים בספר שופטים וחלקים מספר תהילים )אפוס שנכתב כולו במטרה ברורה להצדיק את התמלכותו הבלתי חוקית של האזזרפוטור(עובדה נכונה ) כלשונך . אבל גם ווסל פלשתי ללא ספק שהשטלת על אזור הספר בגבול שבין ממלכת ישראל לארץ הפלשתים (נחלת יהודה )כל זאת כתוצאה מהמפלה הישראלית ומותו של שאול בגלבוע.להזכירך במלחמה שבה נהרג שאול מייסד הממלכה הישראלית דוד ואנשיו הם כבר חלק אינטגרלי מהצבא הפלשתי טענתך שהשפה בממלכה הישראלית היתה דיאלקט שונה מהדיאלקט בממלכה הדרומית היא התפרצות לדלת פתוחה יש לכך הוכחות במקרא כזכור לך היה הבדל בצורת ההגיה גם בין שבט אחד למשנהו קל וחומר מכאן ועד לביסוס טענתך כאילו זו הסיבה וההוכחה לריבוי הכותבים של ספר שמואל היא פחחחחחחחחחחחחח לא עובדה ולא בטיח עוד תאוריה שכל הביסוס שלה נובע מחוסר הבנה פשוט של מטרות האפוס להזכירך להוספת האות ה' או השמטתה בשמות העבריים יש משמעות ידועה ואני מקווה שגם את מכירה אותה יורשיו של דוד לא שינו את הכתוב הם כתבו אותו
 

Lakedaimon

New member
אנא ממך אל תאשר את הנחתי...

נהוג לקרוא בעיון את הטקסט על מנת להבין אותו כיאות. אני מבין כעת את הפרשנות הלקויה מעט, לפחות לדעתי, של הטקסט שקראת. ועל מנת להסיר ספק, אני מדבר על התגובה שלי לשואל/ת השאלה. כיוון שנולדתי כזכר ואף עברתי את כל הטקסים היהודיים כגון ברית מילה, עלייה לתורה ואף חתונה וגט כזכר, ניתן לפנות אלי בלשון זכר ולא בלשון נקבה. תודה. אך הובלת אותי לנקודה מביכה קמעא, כי מי שאינו שם לב לגופו של אדם חזקה עליו שלא ישים לב לגופו של עניין. מונח כמו "ללא ספק" אין לו מקום, לפחות לא בקריאתי את הטקסט. בימיו של דוד ושאול, כנראה לא ממש כתבו אלא העבירו אגדות מפה לאוזן. אין לנו ולו בדל טקסט מקראי אחד מתקופתו של שאול, דוד או שלמה. לגבי יורשיו של דוד - אם הם אמנם כתבו את הכל, ולא אספו מן הגורן ומן היקב, סביר שכל הטקסט היה זהה, תחבירית ולשונית ולא כך הוא. יש שינויי מסר, שינויי נוסח, שינויי תחביר ושינויי איות של מילים לאורך כל הטקסט. יכול להיות שמדובר אפילו על שני אנשים - יונתן ויהונתן, אנו לא נדע אף פעם.
 
בסכ"ה נשמטה אות ה כמו אצל יונתן

מי שאינו מבין רמז כל כך עבה ברור שיתקשה בהבנת טקסטים מתקופת יסוד הממלכה הישראלית
 

Lakedaimon

New member
יש הבדל גדול בין טעות סופר תמימה

כמו השמטת ה"א פה ושם לבין פניה שלמה לאיש כנקבה... אני צריך להבין את המשל והנמשל פה.... האם כתבת את הטקסט בכוונה בלשון נקבה כדי להוכיח לי שאני לא מבין את הרמזים המקראיים? האם התכוונת לכך שאני לא מבין את העברית המקראית? כי אני די בטוח שלמדתי עליה לא מעט. את הטקסטים שנכתבו באמת באותה תקופה, אפילו באיות המקורי, ולא את אגדות העם שנכתבו, נאספו ושוכתבו מהמאה השישית ועד התקופה הרומית. חרסי שומרון, לכיש, ערד, כונתילת עג'רוד, מצד חשביהו, מישע, תל דן, אלה הדברים שנכתבו באותה תקופה. אתה בטח חושב ששמשון/הראקלס היה באמת, לא?
 
כל אות במקרא היא הבדל בטח בספרי שמו אל

שלא כמוך ורבים אחרים אני לא מאמץ את התרוץ והפתרון הקל כמו " טעות סופרים" (ויש כאלה) או "ריבוי כותבים " והופך אותה לאמת ולעובדה על כל בעיה שאיני לא מצליח להבין הטענות שלך שהפכו אצלך לאמת עובדתית כאילו הטקסט הוא הוא אוסף אגדות עם שהחל מהמאה השישית החלו באיסופן ובהעלאתן על הכתב וכך יצא לנו ספר התנ"ך הם במקרה הטוב דעות ותאוריות של פרשנים אנטי שמיים קצרי יכולת ובעיקר רברבנים שאחריהם נוטים רבים כמוך אני כופר בטענות האוויליות האלה בעיקר בכל הקשור ל ספר שמואל ולא יכול לקבל או להבין את הזלזול ביכולתם של הסופרים מהתקופה שבה נוסדה ממלכת ישראל לכתוב טקסט ברמה כזאת ידעותיך בארכאולוגיה אינם עדות להבנה של הטקסט המקראי נהפוך הוא וכנראה הפכו אצלך לרועץ אם אתה חושב שסכ"ה כל הכתיבה בישראל מאותה תקופה הסתכמה בחרסים שהזכרתה כמתימר להיות ארכאולוג היתה צריך להבין שממצאים כאלה אינם אלה אפס קצהו של הנכתב מאותה תקופה אלה אם לדעתך בממלכה הישראלית לא היו סופרים ומזכירם בחצרות המלוכה לדעתי ספרי שמואל ו נכתב כיחידה אחת וכחלק מאפוס שכבר הזכרתי ואני לא זקוק לתרוצים פתלתלים כדי להוכיח את טענותי היתי מאוד מעוניין לדעת על מה מתבססת טענתך שדווקא כאן יש טעות סופר תמימה אני רחוק מאוד ולא מתימר לכתוב כמו סופר ספרי שמו אל אבל ניסיתי להראות לך שבשינוי קטן ולא תמים של אות אחת בעברית אפשר להפוך את מינך ומעבר לכך. בכדי להבהיר לך את היכולת הגאונית של הסופר המקראי לתעתע בשכמותך אני מציע לך לקרוא את סיפור דוד וגלית שוב ולהיווכח בעצמך שמבלי לציין אפילו פעם אחת שדוד הרג את גלית כל הפרשנים והקוראים שקוראים את הטקסט כמוך מיחסים את הריגת גולית הענק לדוד הקטן אם ניסיתה לנחש את דעתי על שמשון והרקולס לא הצלחתה אני מתאר לעצמי שאתה מלא אוויר מנפיחות עצמית כשאתה בטוח ששמשון הישראלי הוא העתקה ישראלית של סיפורי הרקולס מהמיתולוגיה היוונית אשמח להוציא לך את האוויר בנושא בהזדמנות אחרת
 

Lakedaimon

New member
כבר עברנו על זה פעם ולא הצלחת לשכנע אותי...

ומי שמנופח מחשיבות עצמית אינו אני. צר לי שכל מי שמפקפק באמיתותו המוחלטת הוא בעיניך אנטישמי. חבל לי שדיעות של תיאולוגים נפסלות רק בגלל שהעזו לבקר את הכתוב. הרי זה כמו שמישהו יפסול את דיעותיך כיוון שאתה מפקפק ב"משיח ישראל". אבל זה ידוע שכשלא ניתן להתווכח עם העובדות פוסלים את האדם. העובדות: אין ראיה לאוריינות מלכותית בממלכה הדרומית לפני המאה ה7 ובצפונית לפני המאה ה9. אין כתיבה רשמית, בולות לחתימת פפירוס או כל ראיה אחרת לכתיבה מלכותית. אז כן, לדעתי לא היו סופרים בממלכת ההר הדרומית של דוד או שלמה. בממלכה הצפונית שהייתה הרבה יותר מפותחת, יש ראיות לאוריינות כ100 שנים לפני. מילא זה, על המלכים הצפוניים כמו אחאב יש עדויות מבחוץ. לגבי דוד וגוליית, אם היה הסיפור (והוא לא שיבוש של אגדה דוידית שקרתה 300 שנה לפני שנכתבה) אני מניח שלאו דוקא דוד היה זה שהרג אותו, אני מניח שאלחנן (שמואל ב' כ"א 19) יכול היה גם לעשות את זה. לגבי שמשון והראקלס - אכן נותר לנו לחכות להזדמנות אחרת...
 
גם כדור הארץ הוא צלחת

אל תכניס לי מילים לפה לא טענתי ולא כתבתי שכל מי שמפקפק באמינות הטקסט טועה או אנטישמי אני חוזר וטוען וגם יכול להוכיח שהפרשנות שלהם והפתרונות שהם נותנים לבעיות המתעוררות בקריאת ספר שמואל כמו הכפילויות וכ"ו נובעים מהסיבות שציינתי ובדיוק כמוך נאחזים בקש גם אתה המחזיק מעצמו איש מדע (ארכאולוג) ורבים כמותך אינם מוכנים להודות אפילו בכתוב וממשכים להעדיף את הפרשנות הפתלתלה והבלתי מבוססת על הכתוב בטקסט כשאתה אומר כעובדות "אין ראיה לאוריינות מלכותית בממלכה הדרומית לפני המאה ה7 ובצפונית לפני המאה ה9. אין כתיבה רשמית" ,אתה הרי קובע עובדה על סמך ריק ואין אכן אין הוכחה ארכאולוגית מכאן ועד למסקנה שאתה מגיע אליה אין הוכחות ארכאולוגיות מכאן לא היה ולא נברא וכל האמת מתחילה ביום שנמצאה הוכחה ארכאולוגית זו צביעות מתחסדת וטיפשות מדעית הרי עד לגילוי שבר מצבה בדן מעולם לא היתה הוכחה ארכאולוגית לקיום בית דוד ואסכולה שבדית שלמה נבנתה על שלילת קיומו אכן כל מה שאנחנו יודעים על אותה תקופה היסטורית שבה נוסדה הממלכה הישראלית מקורו בספר שמואל ואין לאיש הוכחות או מידע כל שהוא היכול לסטור את הכתוב בו ולכן עד שלא יוכח אחרת זו האמת היחידה המוכרת לנו וכפי שהוא מעיד על עצמו נכתב בראשית קיומה של הממלכה הישראלית ואין כל סיבה הגיונית לערער על כך בעניך עצם קיומו של הטקסט ושמירתו כאלפיים שנה ברמת דיוק מעוררת השתאות (על כך יש ממצאים ארכאולוגים קומראן) אינו הוכחה למאומה וגם היא נובעת כנראה מסיבות לא רציונליות לצערי דרך החשיבה המאובנת שלך אינה מאפשרת לך להבין שהנושא בסיפור דוד וגולית אינו תאור היסטורי שהיה או לא היה וגם לא אגדה ורבלית משובשת שהעלתה על הכתב שלוש מאות שנים מאוחר יותר אלה חלק מטקסט מלכותי עתיק ומתוחכם להפליא שנכתב בשיטת כתיבה מתאימה במטרה להשיג לאוזרפוטור כל הכשר וגושפנקא למעמדו החדש ולכן בטקסט דוד כבר בהיותו נער קטל במו ידיו החשופות אריות ודובים וכמובן את הניצחון הגדול והחשוב ביותר על הפלשתים וגרושם מנחלת יהודה ייחסו לדוד וכך יזכר בדברי הימים כמי שהשיג את ההכרעה על הפלשתים בזכות נצחון אישי על הענק המשורין עוד בהיותו ילד (כידוע לך ההישג הצבאי המרשים של שחרור נחלת יהודה מהכיבוש הפלשתי היה שייך ללא ספק לשאול שנוא נפשו את הריגתו של הענק מגת ניתן ליחס לפי הטקסט עצמו לישראלי אחר בשם אלחנן) הסופר המקראי משיג את יעדו ודוד זוכה בתהילה בלי שהסופר המקראי חטא בלשונו ובלי שכתב מילה אחת של שקר או עובדות שקריות זו אינה מקריות זאת שיטה מנהג כזה של אוזרפוטורים לייחס לעצמם השגים של קודמיהם אינו חריג ואינו מיוחד לאוזרפוטור הישראלי ויש לכך אפילו הוכחות ארכאולוגיות בעמים שכנים אני מתאר לעצמי שאתה מכיר חלק מהמקרים האלה וראה זה לא פלא למרות הכל אתה בקושי מוכן בחצי פה ובגימגום מאולץ להודות או להניח שלא דוד דוקא היה זה שהרג אותו "אני מניח שאלחנן יכול היה לעשות את זה " ממש תודה רבה לך על נכונותך להניח שלא דווקא דוד הוא האיש למרות שאינך יכול בשום פנים ואופן להציג ולו בדל של ראיה מהטקסט שדוד הוא שהרג את גולית אתה ממשיך להאחז בקש הפרשני המוכר למרבה הצער גם אתה מיחס לעצמך מעמד של ארכאולוג מדען יעני
 

Lakedaimon

New member
סימני פיסוק היו יכולים לעזור לי להבין...

אך כיוון שכנראה גם זה איזשהו משל ונמשל שאיני מבינו, אניח לך. אכן אין הוכחה לכתיבה מלכותית רשמית בימי דוד ושלמה - מכאן ניתן רק להבין שעד למציאה של הוכחות כאלו, לא קיימת כתיבה רשמית. לא ניתן לתארך את הכתיבה בדיוק לימים שלפני תחילת התקופות הקלאסיות, בגלל השמירה של הטקסט של הספטואגינטה וכתביו של פלביוס. הניחוש שלך (מעגלי מעט) המתארך את הטקסט לפי מה שכתוב בטקסט הוא בעייתי כיוון שאין לו שום דבר ממשי להיאחז בו. לגבי קומראן, הכתבים מתוארכים לתקופה שלפני המרד הגדול. וביניהם לבין המקרא של היום יש שינויים מעטים, מזמור תהילים שלא נכנס לאפוס ועוד כתבים. כך שהיו שינויים של נוסח עם הזמן. לגבי הסיבות לעירעור על נכונותו של הטקסט - תודה לך, אמרת לבד שהטקסט הוא "חלק מטקסט מלכותי עתיק ומתוחכם להפליא שנכתב בשיטת כתיבה מתאימה במטרה להשיג לאוזרפוטור כל הכשר וגושפנקא למעמדו החדש " ולכן התיאור במחזור סיפורי דוד הוא בלתי אמין בעליל, ואידך זיל גמור. לגבי מי הרג את גלית הפלישתי, אני לא יודע. אתה יודע מי הרג את אייסטינקס, בנו של הקטור? כי גם במיתוס הזה להצלחה אבות רבים. ואגב - דוקא בדברי הימים מצוין שאלחנן הרג את גלית...
 

Lakedaimon

New member
אכן צדקו חז"ל...

אמר ר' יוסי בן ר' חנינא: מאי דכתיב "בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע"? "בלב נבון תנוח חכמה" - זה תלמיד חכם בן תלמיד חכם. "ובקרב כסילים תודע" - זה תלמיד חכם בן עם הארץ. אמר עולא: הינו דאמרי אינשי: איסתרא בלגינא קיש קיש קריא" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ה, עמוד ב')
 
למעלה