יהדות ואתם?

[האשה של רנואר]

זה כל כך מטופש בעיני.

אני לא מבינה את זה ומה שאני לא מבינה מעצבן אותי

אבל ראיתי שאם אני שואלת אותו הוא רק מתעצבן אז אני עוזבת את זה, שיעשה מה שבא לו ויהנה

 

[א מ א ק ו נ ץ]

ה"בעיה" שגם אני מצטרפת אליו חחח

 

[האשה של רנואר]

אני ממש לא, עד כאן

האמת שזה בכלל לא מפריע לו, הוא אפילו מחמם לי אוכל למרות שאני כל פעם אומרת לו שלא צריך.

 

[סמאדי]

גם אני לא מתחברת לדת

חגים חוגגת למען הילדים.

 

[עלה לא נידף]

יותר שומרת מצוות מהורי,

הורי היקרים שלחו את כולנו לחינוך דתי,
ואני מודה להם עד היום.

לא בטוחה שהייתי מרגישה כך לפני 50 שנים, אבל היום אני כל כך שמחה וגאה להיות יהודיה. כל יום מתאהבת ביהדות שלי עוד ועוד.
בעלי הרבה פחות ממני, והיו חיכוככים על הרקע הזה, כיום הוא ממש אוהב לשמוע דברי תורה שהבנות מביאות מבית הספר, דברים שאני שומעת בשיעורים,
הוא מקדש ומבדיל לנו, הוא מברך את כולנו (כולל אותי) אחרי ההבדלה,
כשאני אומרת לו שמצווה לקנות לי תכשיט בכ"א משלושת הרגלים הוא קיבל את זה ללא עוררין

התחלתי לשמור שבת בבית הורי, אם זה היה תלוי בי הייתי כרגע עם כיסוי ראש.

 

[נטאשKה]

שתדעי, תענוג לקרוא את התשובה שלך

למרות שאנחנו רחוקות מרחק שמים וארץ, מורגשת מהודעתך אמונה אמיתית, כזאת שמאירה את האדם מבפנים (כפי שאורח חיים ואמונה חילונית גם יכולים לעשות לדעתי, כאשר מאפשרים איש באמונתו יחיה).

נהנתי

 

[עלה לא נידף]

 

[דנה אז]

מסורת ושייכות

אני באה מבית חילוני לגמרי. כשהיינו חוגגים פסח אצל הדודים בקיבוץ בצד אחד היו מצות ובצד השני של השולחן לחם.
אבל הורי הקפידו על החגים בהבט המשפחתי היה קידוש ושירי שבת, ליל הסדר וראש השמה תמיד ארוחה משפחתית גדולה... אבל לא צמו לא שמרו כשרות בפסח. רק אני ואחי שמרנו. אחי היום חוזר בתשובה.
ואני אחרי האובדן מצאתי את עצמי מתרחקת יותר ויותר. בשביל הילדה מקפידים על המנהגים והחגים לא אוכלים חמץ בפסח, בונים סוכה, מדליקים חנוכיות. אבל ביום כיפור לא צמים, לא חושבת שיש לי על מה לכפר, וחשבון נפש עושה לעיתים יותר מדי קרובות.

 

[בלו בנדנה]

ריגשת אותי.

 

[טברינית1]

שומרת כשרות

בצורה מאוד הדוקה-זה בא מהבית
אוכלת רק במקומות כשרים עם תעודות
מצד שני לא שומרת שבת אבל לא מדליקה אש בשבת
חגים כהלכתם ואפילו הולכת עם חצאיות (סתם כי אני יותר אוהבת ויותר מחמיא לי)

בן זוגי ההפך הגמור מסתדרים מהבחינה הזו מעולה אני מכבדת אותו והוא אותי

 

[מרים 73]

חרדית

משתייכת לחסידות חב'ד.
הורי חזרו בתשובה עוד לפני שנולדתי.
אבי מגיע מבית מסורתי
אמי מבית אטאיסטי לגמרי.

 

[julia75]

אני ויהדות

אני חילונית ,גדלתי במשפחה חילונית של יהודים רוסים.אבל בעלי פרסי ,וכל המושב כאן פרסים וכורדים. עברתי פעם תאונה ובעלי אמר לי שמה שהציל אותי זה אלוהים ותפילות של כולם. שבכל הארץ בביתי-כנסת כולם היו מתפללים בשבילי ,וכל נשים מדליקות נרות..קשה להם לא להבין איך אחרי כל זה אני עדיין לא מאמינה. אבל מה לעשות שכל המשפחה של סבי מצד של אבא נספו בשואה ברומניה וגם מצד של סבא מצד של אמא בפולין .כמה מיליוני יהודים נספו בשואה

,כמה ילדים

.איפה היה אלוהים?!

איך אני יכולה להאמין?!

 

[שירהק1]

אז ככה.....

אבא שלי גדל בבית דתי. הוא ממשפחת שניאורסון (הרבי מלובביץ) ואנחנו הצאצאים שכתובים בספרים (אפילו הבכורה שלי כבר הוספה...נותרה רק הקטנה). אבל הוא ואחותו עברו תהליך כלשהו ובבגרותם הם היו חילוניים די גמורים.

אמא שלי באה מבית חילוני של "אוכלי כל" ודווקא אחרי החתונה היא התחילה להדליק נרות ולשמר בגדול חגים (לא את האוכל אבל לחגוג ולציין הכל).

אני תמיד האמנתי אבל לא חייתי חיים דתיים. התחתנתי עם חילוני גמור שהוא דווקא בשנים האחרונות (אנחנו נשואים 10 שנים כבר) התחזק והתחיל לאכול כשר ולשמור הרבה דברים.

בתקופה מסויימת לפני 6 שנים אבא שלי חזר להניח תפילין כל בוקר.

ואני? איפשהו שם באמצע. מכבדת בבית את נושא האוכל הכשר של בעלי. מתפשרת המון ומקווה לטוב

 

[מרים 73]

העברת בי צמרמורת

אני מתרגשת.

 

[שירהק1]

 

[מרים 73]

לשירה באהבה

 

[שירהק1]

מקסים

 

[dify]

אנחנו קרובות משפחה

 

[מרים 882]

אז גם איתי דיפי

 

[שירהק1]

ממש איתור קרובים פה

אפשר להקים קבוצה