אנחנו לרוב לא קוראים לזה מלחמה...
הבעיה היא שמצד השלטונות הדבר כך. ושמעתי עדות מכמה אנשים שהעידו על רב שהגיע להלוויה של קיבוצניק אחד, קרוב משפחה שלו (הקיבוצניק למד עם הרב בחברותא, ולפני שנפטר ביקש שיגיע להספיד אותו). הרב הגיע להלוויה באיחור קל והתיישב קצת יותר מאחור, לא בשורה שהוכנה לו. במקרה הוא ישב מאחורי אחד מראשי השב"כ, אחר מראשי הצבא ואדם שלישי שאיני יודע מי הוא... ושמע אותם משוחחים (זה היה לפני הגירוש של גו"ק וצפו"ש). הבכיר בשב"כ והבכי"ר שצבא שאלו את השלישי- 'תגיד, מה אתה חושב... שהמטרה שלנו היא לפנות כמה תושבים ולהעביר כמה שטחים?? שטויות. המטרה היא לרמוס את הציבור הדתי שמשתלט על המדינה...' כמובן שאין זו מטרת החיילים בצבא ודומיהם, אך יש בעיה בראשי המדינה. המלחמה לא מתחילה מאיתנו (אם קיימת כזו)... השאלה היא אם עושים נגדנו מלחמה או שלא. ולפי המסתמן... ואיני יודע על איזה ערכים גדלת, אך אנחנו ב"ה גדלים על ערכי התורה. שואפים לקיים את כל מצוותיה, אחת לאחת ובאופן הטוב ביותר. אדם שלא מגיע מתוך תורה לא יכול לומר לי אם אני פועל מתוך תורה או לא... כי את הדבר הזה רבנים מורים לי ואני לומד באופן אישי (מתוך הדרכת הרבנים כמובן...). ואיני אומר את הדברים בזלזול חלילה, אלא קובע מציאות. מציאות קיימת. לכן, אין את צריכה להתבייש בנו... אדרבא- את יכולה להתגאות שאנו פועלים ע"פ האמת... (הייתי אומר האמת שלנו- אך אם זו אמת (תורה), אז היא אמת מוחלטת, אבסולוטית... וזה יהיה קטן אם אומר "האמת שלנו")