ברור שקל יותר לייחס זאת לפולמוס
שלאחר מעשה. אבל "תלמיד" במובן של "תלמיד-תלמידו" זה אפילו לא דוחק (אגב, את הרעיון שמעתי מהרב זלמן מנחם קורן; אני לא יודע בשם מי הוא אמר זאת). בכולופן, לגבי ישו ההיסטורי - כמה שהאוונגליונים אלגוריים, הרי שסיפורים קל מאוד להמציא, וברור שרבים "נתפרו" סביב הנבואות השונות (כך שהם אכן מתאימים באורח פלא). אך עם זאת, 'ישוע' הוא שם מקובל, כפי שאתה עצמך ציינת, ומדרש מילים קיים גם בלי להמציא שמות (עיין בספרו המצוין של גרסיאל על מדרשי שמות במקרא, שבו הוא מראה שזו אמנות סיפורית, ולא המצאת שמות שרירותית כפי שחשבו מקצת המבקרים). כך שאיני מבין מדוע להוציא את הדברים מחזקתם. (אלו אותם טיעונים שהייתי טוען נגד מבקרי המקרא בנושאים דומים.)
שלאחר מעשה. אבל "תלמיד" במובן של "תלמיד-תלמידו" זה אפילו לא דוחק (אגב, את הרעיון שמעתי מהרב זלמן מנחם קורן; אני לא יודע בשם מי הוא אמר זאת). בכולופן, לגבי ישו ההיסטורי - כמה שהאוונגליונים אלגוריים, הרי שסיפורים קל מאוד להמציא, וברור שרבים "נתפרו" סביב הנבואות השונות (כך שהם אכן מתאימים באורח פלא). אך עם זאת, 'ישוע' הוא שם מקובל, כפי שאתה עצמך ציינת, ומדרש מילים קיים גם בלי להמציא שמות (עיין בספרו המצוין של גרסיאל על מדרשי שמות במקרא, שבו הוא מראה שזו אמנות סיפורית, ולא המצאת שמות שרירותית כפי שחשבו מקצת המבקרים). כך שאיני מבין מדוע להוציא את הדברים מחזקתם. (אלו אותם טיעונים שהייתי טוען נגד מבקרי המקרא בנושאים דומים.)