יונית מהדרום
New member
ידידי הטובים
אני נפעמת מכמות המגיבים ומרצונם לעזור איש איש בדרכו
אני מבינה את ההזדעקות של חלק מהעונים
ישנם כאלה הסבטורים כי אני מנסה "לטאטא" את התופעה מתחת לשטיח ועל כן מרבית ההמלצות אם הבנתי נכון מנסות לרמוז לי
אל תהיי "דון קישוט " אל תלחמי בטחנות רוח- השלימי עם התופעה חשפי אותה וכך תמנעי מבנך סבל מיותר
ואם בנך זקוק לחממה - תני לו להכנס לתוכה הקלי עליו אל תקשי עליו
אין זה לכוחותיו להתמודד עם המציאות , למה ליצור לו בעיות נפשיות מיותרות ולהחמיר את מצבו הקלי עליו
" אכן מילים כדורבנות ועל פניו נשמעות כל כך נכונות
ובכן
כל אחד נוהג על פי נסיונו שלו בחיים והפידבקים אותם ספג
וכן הכרת הנפשות הפועלות
כשטענתי שאין מקום להעזר ביועצת או במנהלת או בגורמים רשמיים
לא אמרתי זאת סתם אלא לאחר הבנת הנפשות הפועלות והכרה יסודית של אופן התנהלותם
יש לי ילדים נוספים במסגרות במדוברות וכן מכרים וההכרות שלי עם כל אלה שהוזכרו הינה יסודית ומעמיקה
וכשאמרקתי שברמה התאורטית קיימות מסגרות עם כותרות אך ברמה המעשית יש מרחק רב בין הרצוי למצוי
אמרתי מספיק כמובן שלא אחשוף פרטים מזהים אולם עליכם להבין כי כל הנאמר לא נכתב כלאחר יד
יש כאלה שאמנם יושבים בפונקצטיות חברתיות מאד ספציפיות אולם חסרים את אותה תובנה והבנה שאינה נלמדת באוניברסיטאות אלא היא או שישנה או שאיננה
באשר להנהלות בתי ספר כל אותה אמפטיה הקיימת בבתי ספר בכיתות הקטנות המהוות המשך ישיר של הגן והמנהלת היא סופר נני או גננת על כל זה מתחלף ככל שעולים בכיתות ואז יחס ההנהלות , מורים יועצות מתחלף בחוסר סובלנות .
כמובן שאינני עושה הכללות אך גם מה שאני מתארת אינו מנותק מהמציאות
ועם יד על הלב רבים מהקוראים חשו זאת על בשרם
ה"חממה "המבוקשת במילים אכזריות איננה חממה לדאבון לב של רבים מאיתנו
החממה לדעתי היא גם פתרון קיצוני הנותן מעט שלוות נפש להורים או חברה סחוטים נפשית ורגשית
לטעמי זו אשליה אשר ביום מן הימים תתנפץ בפרצופו של הסובל וככל שהוא יתרחק מהחיים עצמם החזרה תהיה אף בלתי אפשרית
אני דוגלת במאמץ כביר ובעבודה על הילד עצמו , אכן עבודה סיזיפית
ניתן ברמות מסוימות לשתף בי"ס וזה רק במידה והדמויות העומדות בראשו אכן בעלות שאר רוח להתמודד עם הבעיה אחרת צריך לחשוב פעמיים
חשיפת הבעיה בידי אנשים שאינם בשלים לכך כמוה כמתן פצצה בידי כאלה שאינם מורשים להחזיקה לעיתים הנזק רב מתועלת ושוב אני אומרת זאת ע"ס נסיון אישי
כל שחיפשתי ושיתפתי אתכם בבעיתי היא מציאת פתרונות לא לרפא אלא להתמודד
סברתי שאולי בין העונים ישנם כאלה היודעים על שיטות חדשות על מכונים היכולים להתאים על רופאים אטו פסיכולוגים
על כאלה שעברו חויות דומות ויספרו כיצד הם התמודדו עם הבעיה ומה הייתה רמת הצלחתם
אני בטוחה שישנם רבים בין הקוראים שכן מבינים את הדילמות בהן אני מתלבטת ויכולים לתרום מנסיונם בייחוד אם נחלו הצלחה כזו או אחרת
אני מבינה שבוודאי מאמפטיה אדירה רובכם מייעצים לפנות למתי"א קרי למרכזי תמיכה אזוריים
אני סבורה שעדיף הן מבחינת צנעת הפרט של הילד אם ניתן לעבוד על הבעיה באופן פרטי ללא הדבקת תויות אשר ילוו את הילד זה עדיף
כמו כן אני סבורה שדווקא בשל כך שילד איתרא מזלו להיות אנטלגנטי קל אולי לעבוד איתו למרות שעל פניו זה נרקאה מנותק מהאינטלגנציה
,
מה שאני אומרת שאולי קל לקבל יותר שיתוף פעולה מהילד
אך בכל מקרה מאחר ומדובר בנושאיים רגשיים כל כך סבוכים
לדעתי יש לעשוטת מאמץ לפני שבעיית הילד הופכת לנחלת הכלל
אדגים רק דוגמה אחת לפני סיום
לגבי ילד אחר שסבל מבעית קומה נמוכה
דבר שבאמת לא ניתן להסתיר
והוריו פנו לסיוע יועצות ושאר הגורמים האמונים לסייע
תגובת אותו ביה"ס הייתה לשלוח אותו לכתה טיפולית
כל כמה שההורים טענו שאין קשר בין מצבו הפיזי לבין כושרו השכלי נפלו על אוזנים ערלות
למזלו של הילד ההורים עשו מעשה והוציאו אותו מאותו בי"ס והיום ילד זה נשוי סיים דוקטורט ובעל משפחה
לולא עקשנות ההורים שעמדו מול מערכות בית ספריות שמאד רצו לאכלס כיתה טיפולית לא היו להם
מספיק מועמדים
היה גורלו של אותו ילד לא רק פדיעה פיזית אלא גם נפשית
שוב במידה ואיש אינו יודע על שיטות או אמצעי הכוונה לא קרה כלום
אינני מחפשת נחמה - אני חזקה ואתמודד כל זמן שכוחותי יאפשרו לי
אני מחפשת פתרונות יישומיים איך לעבוד על או עם הילד לא איך לתקן את החברה
אני נפעמת מכמות המגיבים ומרצונם לעזור איש איש בדרכו
אני מבינה את ההזדעקות של חלק מהעונים
ישנם כאלה הסבטורים כי אני מנסה "לטאטא" את התופעה מתחת לשטיח ועל כן מרבית ההמלצות אם הבנתי נכון מנסות לרמוז לי
אל תהיי "דון קישוט " אל תלחמי בטחנות רוח- השלימי עם התופעה חשפי אותה וכך תמנעי מבנך סבל מיותר
ואם בנך זקוק לחממה - תני לו להכנס לתוכה הקלי עליו אל תקשי עליו
אין זה לכוחותיו להתמודד עם המציאות , למה ליצור לו בעיות נפשיות מיותרות ולהחמיר את מצבו הקלי עליו
" אכן מילים כדורבנות ועל פניו נשמעות כל כך נכונות
ובכן
כל אחד נוהג על פי נסיונו שלו בחיים והפידבקים אותם ספג
וכן הכרת הנפשות הפועלות
כשטענתי שאין מקום להעזר ביועצת או במנהלת או בגורמים רשמיים
לא אמרתי זאת סתם אלא לאחר הבנת הנפשות הפועלות והכרה יסודית של אופן התנהלותם
יש לי ילדים נוספים במסגרות במדוברות וכן מכרים וההכרות שלי עם כל אלה שהוזכרו הינה יסודית ומעמיקה
וכשאמרקתי שברמה התאורטית קיימות מסגרות עם כותרות אך ברמה המעשית יש מרחק רב בין הרצוי למצוי
אמרתי מספיק כמובן שלא אחשוף פרטים מזהים אולם עליכם להבין כי כל הנאמר לא נכתב כלאחר יד
יש כאלה שאמנם יושבים בפונקצטיות חברתיות מאד ספציפיות אולם חסרים את אותה תובנה והבנה שאינה נלמדת באוניברסיטאות אלא היא או שישנה או שאיננה
באשר להנהלות בתי ספר כל אותה אמפטיה הקיימת בבתי ספר בכיתות הקטנות המהוות המשך ישיר של הגן והמנהלת היא סופר נני או גננת על כל זה מתחלף ככל שעולים בכיתות ואז יחס ההנהלות , מורים יועצות מתחלף בחוסר סובלנות .
כמובן שאינני עושה הכללות אך גם מה שאני מתארת אינו מנותק מהמציאות
ועם יד על הלב רבים מהקוראים חשו זאת על בשרם
ה"חממה "המבוקשת במילים אכזריות איננה חממה לדאבון לב של רבים מאיתנו
החממה לדעתי היא גם פתרון קיצוני הנותן מעט שלוות נפש להורים או חברה סחוטים נפשית ורגשית
לטעמי זו אשליה אשר ביום מן הימים תתנפץ בפרצופו של הסובל וככל שהוא יתרחק מהחיים עצמם החזרה תהיה אף בלתי אפשרית
אני דוגלת במאמץ כביר ובעבודה על הילד עצמו , אכן עבודה סיזיפית
ניתן ברמות מסוימות לשתף בי"ס וזה רק במידה והדמויות העומדות בראשו אכן בעלות שאר רוח להתמודד עם הבעיה אחרת צריך לחשוב פעמיים
חשיפת הבעיה בידי אנשים שאינם בשלים לכך כמוה כמתן פצצה בידי כאלה שאינם מורשים להחזיקה לעיתים הנזק רב מתועלת ושוב אני אומרת זאת ע"ס נסיון אישי
כל שחיפשתי ושיתפתי אתכם בבעיתי היא מציאת פתרונות לא לרפא אלא להתמודד
סברתי שאולי בין העונים ישנם כאלה היודעים על שיטות חדשות על מכונים היכולים להתאים על רופאים אטו פסיכולוגים
על כאלה שעברו חויות דומות ויספרו כיצד הם התמודדו עם הבעיה ומה הייתה רמת הצלחתם
אני בטוחה שישנם רבים בין הקוראים שכן מבינים את הדילמות בהן אני מתלבטת ויכולים לתרום מנסיונם בייחוד אם נחלו הצלחה כזו או אחרת
אני מבינה שבוודאי מאמפטיה אדירה רובכם מייעצים לפנות למתי"א קרי למרכזי תמיכה אזוריים
אני סבורה שעדיף הן מבחינת צנעת הפרט של הילד אם ניתן לעבוד על הבעיה באופן פרטי ללא הדבקת תויות אשר ילוו את הילד זה עדיף
כמו כן אני סבורה שדווקא בשל כך שילד איתרא מזלו להיות אנטלגנטי קל אולי לעבוד איתו למרות שעל פניו זה נרקאה מנותק מהאינטלגנציה
,
מה שאני אומרת שאולי קל לקבל יותר שיתוף פעולה מהילד
אך בכל מקרה מאחר ומדובר בנושאיים רגשיים כל כך סבוכים
לדעתי יש לעשוטת מאמץ לפני שבעיית הילד הופכת לנחלת הכלל
אדגים רק דוגמה אחת לפני סיום
לגבי ילד אחר שסבל מבעית קומה נמוכה
דבר שבאמת לא ניתן להסתיר
והוריו פנו לסיוע יועצות ושאר הגורמים האמונים לסייע
תגובת אותו ביה"ס הייתה לשלוח אותו לכתה טיפולית
כל כמה שההורים טענו שאין קשר בין מצבו הפיזי לבין כושרו השכלי נפלו על אוזנים ערלות
למזלו של הילד ההורים עשו מעשה והוציאו אותו מאותו בי"ס והיום ילד זה נשוי סיים דוקטורט ובעל משפחה
לולא עקשנות ההורים שעמדו מול מערכות בית ספריות שמאד רצו לאכלס כיתה טיפולית לא היו להם
מספיק מועמדים
היה גורלו של אותו ילד לא רק פדיעה פיזית אלא גם נפשית
שוב במידה ואיש אינו יודע על שיטות או אמצעי הכוונה לא קרה כלום
אינני מחפשת נחמה - אני חזקה ואתמודד כל זמן שכוחותי יאפשרו לי
אני מחפשת פתרונות יישומיים איך לעבוד על או עם הילד לא איך לתקן את החברה