יאקוזה
קודם כל , איש בשורות אנוכי. אפשר לישון בשקט.יש מי ששומר עלינו. את סיום הקורס הצבאי של החיילת החדשה והמקסימה מכולם, בחרנו לחגוג מיד אחרי הטקס המרגש, במסעדה החדשה "יאקוזה" השוכנת אחר כבוד בסוף רח' דיזינגוף על חורבות ה"מסבאה" המיתולוגית (הרבה נוסטלגיה שידר לי המקום... איזה מזל שהקירות לא יודעים לדבר..). הסיבות לבחירה היו למעשה 2.איך אפשר לעמוד אדיש נוכח הבכיות של החיילת ש"כבר שבועיים תמימים לא בא סושי לפיה" , מה שגרם לי מייד להוציא מכתב נזעם לנציב קבילות החיילים עם העתק לכל הגורמים במטכ"ל ,לגבי שיפורים שאני חושב שצריך להכניס בתפריט הצה"לי וגם עקב העובדה שלא כל המוזמנים נמנים על אוהבי האוכל היפני וצריך אחרי הארוחה לעבור במקדונלדס על מנת להשביע את רעבונם. יאקוזה מתהדרת בתפריט יפני, סיני, תאילנדי , מה שנראה כאופציה האמורה לספק את כולם (אם יש דבר כזה בכלל..) האמת אני חסיד גדול של הכלל האומר שטיב האוכל במיסעדה נקבע בדרך כלל ביחס ישיר לקוטן התפריט. דהיינו כמה שהתפריט יותר מצומצם ככה האוכל יותר טוב (עד היום יש לי טראומות מאפרופו, יוטבתה, וכו') ויפני זה יפני וסיני זה סיני וכו', אבל מב לא עושים עבור צה"ל. המקום דיי אלגנטי, בר קטן ואינטימי, שולחנות מסודרים ברווחה , שרות אדיב ויעיל מאד אם כי קצת איטי ומסורבל. ותפריט בעובי של הארי פוטר החדש. התחלקנו ל-2 חלקים: הצד היפני והלוחמני הזמין סושי:סלמון סקין (18),סלמון טמפורה (20) איקורה מאקי (16) קונוס לוקוס טריאקי (19) ואגדישי טופו (22) . הסושי היה טעים מאד , טרי ואורירי בסה"כ היו כ-15 נתחים וגם המחיר סביר בהחלט. הצד ה"סיני" הלך על 2 עיסקיות (כן גם בערב יש) שנראות כמו דיל מאד מאד שווה. העיסקית כוללת מנת פתיחה (אגרול, גיוזה, ןסלט מחמצים סיני) מרק ע"פ בחירה, ומנה עיקרית ע"פ בחירה ושעל פיה נקבע מחיר הדיל. הוזמנו "עיסקית עוף בשומשום (69 ) ו"עיסקית בקר סצ'ואן" היה בסדר, לא יותר מזה. גם כאן התיאוריה של "תפסתה מרובה לא תפסתה" דיי עובדת. המנות הראשונות היו בצימצום (דיל זה דיל...) מרק החמוץ מתוק שלגמתי לא היה חמוץ לא מתוק אבל בעיקר חסרה לו החריפות המתלווה למרק כזה בדר"כ.העוף בשומשום היה סביר אבל בכל דוכן טייק אווי אפשר להשיג לפחות את אותה רמה. הבקר לא הזכיר אפילו, את אותה מנה ביין יאנג, הסינית האדומה או לוטוס. את הקינוח העדפנו לשמור לאייסברג בבן יהודה. החשבון בצירוף טוברוג , חצי, (19) ושתיה קלה הסתכם ב-298 ש"ח לפני טיפ. לסיכום: מקום לא רע לסושי, השאר לא חוצה את גבול הבינוניות וחבל. מקום עם הרבה פוטנציאל. האם נשוב? לא בטוח, במיוחד אם תחינותי להוספת סושי למטבח הצה"לי יפלו על אזניים קשובות. גישה לנכים, שרותים נקיים מאד מאד .
קודם כל , איש בשורות אנוכי. אפשר לישון בשקט.יש מי ששומר עלינו. את סיום הקורס הצבאי של החיילת החדשה והמקסימה מכולם, בחרנו לחגוג מיד אחרי הטקס המרגש, במסעדה החדשה "יאקוזה" השוכנת אחר כבוד בסוף רח' דיזינגוף על חורבות ה"מסבאה" המיתולוגית (הרבה נוסטלגיה שידר לי המקום... איזה מזל שהקירות לא יודעים לדבר..). הסיבות לבחירה היו למעשה 2.איך אפשר לעמוד אדיש נוכח הבכיות של החיילת ש"כבר שבועיים תמימים לא בא סושי לפיה" , מה שגרם לי מייד להוציא מכתב נזעם לנציב קבילות החיילים עם העתק לכל הגורמים במטכ"ל ,לגבי שיפורים שאני חושב שצריך להכניס בתפריט הצה"לי וגם עקב העובדה שלא כל המוזמנים נמנים על אוהבי האוכל היפני וצריך אחרי הארוחה לעבור במקדונלדס על מנת להשביע את רעבונם. יאקוזה מתהדרת בתפריט יפני, סיני, תאילנדי , מה שנראה כאופציה האמורה לספק את כולם (אם יש דבר כזה בכלל..) האמת אני חסיד גדול של הכלל האומר שטיב האוכל במיסעדה נקבע בדרך כלל ביחס ישיר לקוטן התפריט. דהיינו כמה שהתפריט יותר מצומצם ככה האוכל יותר טוב (עד היום יש לי טראומות מאפרופו, יוטבתה, וכו') ויפני זה יפני וסיני זה סיני וכו', אבל מב לא עושים עבור צה"ל. המקום דיי אלגנטי, בר קטן ואינטימי, שולחנות מסודרים ברווחה , שרות אדיב ויעיל מאד אם כי קצת איטי ומסורבל. ותפריט בעובי של הארי פוטר החדש. התחלקנו ל-2 חלקים: הצד היפני והלוחמני הזמין סושי:סלמון סקין (18),סלמון טמפורה (20) איקורה מאקי (16) קונוס לוקוס טריאקי (19) ואגדישי טופו (22) . הסושי היה טעים מאד , טרי ואורירי בסה"כ היו כ-15 נתחים וגם המחיר סביר בהחלט. הצד ה"סיני" הלך על 2 עיסקיות (כן גם בערב יש) שנראות כמו דיל מאד מאד שווה. העיסקית כוללת מנת פתיחה (אגרול, גיוזה, ןסלט מחמצים סיני) מרק ע"פ בחירה, ומנה עיקרית ע"פ בחירה ושעל פיה נקבע מחיר הדיל. הוזמנו "עיסקית עוף בשומשום (69 ) ו"עיסקית בקר סצ'ואן" היה בסדר, לא יותר מזה. גם כאן התיאוריה של "תפסתה מרובה לא תפסתה" דיי עובדת. המנות הראשונות היו בצימצום (דיל זה דיל...) מרק החמוץ מתוק שלגמתי לא היה חמוץ לא מתוק אבל בעיקר חסרה לו החריפות המתלווה למרק כזה בדר"כ.העוף בשומשום היה סביר אבל בכל דוכן טייק אווי אפשר להשיג לפחות את אותה רמה. הבקר לא הזכיר אפילו, את אותה מנה ביין יאנג, הסינית האדומה או לוטוס. את הקינוח העדפנו לשמור לאייסברג בבן יהודה. החשבון בצירוף טוברוג , חצי, (19) ושתיה קלה הסתכם ב-298 ש"ח לפני טיפ. לסיכום: מקום לא רע לסושי, השאר לא חוצה את גבול הבינוניות וחבל. מקום עם הרבה פוטנציאל. האם נשוב? לא בטוח, במיוחד אם תחינותי להוספת סושי למטבח הצה"לי יפלו על אזניים קשובות. גישה לנכים, שרותים נקיים מאד מאד .