נתחיל
יש מספר להקות רוק מתקדם שלדעתי הם אבני הבינה שלו. Yes King Crimson Genesis Emerson, Lake & Palmer Pink Floyd Camel Rush Gentle Giant Van der Graaf Generator יש שמוסיפים גם את Soft Machine אבל חוץ משניים שלושה אלבומים אני מתקשה להתחבר אליהם. יס, ג'נסיס וקאמל מתמקדות ברוק סימפוני. ג'נטל ג'יאנט מתמקדת בתקופת ימי הביניים (קתרוסים, קסילופונים, ויברפונים...). פינק פלויד הם לא לגמרי רוק מתקדם אבל הרבה תקליטים שלהם (כל שנות השבעים למעט החומה אם אני זוכר נכון) הם נחשבים פרוגרסיביים. ראש הם טריו של בס גיטרה תופים למרות שיש אורגן לפעמים, ואן דר גראף הם להקה בלי גיטרה, הם מתמקדים בקלידים ובשירה של פיטר האמיל הגאון ("ההנדריקס של השירה" הכריז עליו רוברט פריפ, הגיטריסט של קרימזון). אמרסון לייק פאלמר (אי-אל-פי) הם גם שלישיה, קית' אמרסון קלידן, גרג לייק בסיסט וקארל פאלמר מתופף. בעיניי כל התקליטים המפורסמים שלהם הם חובה (Emerson Lake & Palmer, Trilogy, Tarkus, Pictures at an Exhibition, Brain Salad Surgery...). קרימזון היא להקת הרוק המתקדם האהובה עליי. כל מה שהם עשו בין 69 ל 74 כשפריפ פירק את הלהקה הוא בעיניי בגדר מאסטרפיס (אולי חוץ מ In the Wake of Poseidon אבל הוא גם מעולה). אח"כ יצא דיסיפלין ב 81 שהוא גם מצוין, אח"כ שני אלבומים שלא התחברתי אליהם (אני מדבר רק על אלבומי האולפן למרות ש Starless and Bible Black שיצא ב 74 הוקלט מתוך הופעות חיות ואלמנט הקהל נמחק). ב 95 יצא Thrak שהוא טוב מאוד לדעתי. אח"כ פריפ פיצל את הדאבל-טריו שלו לשני טריו'ז (The ProjeKcts) שלדעתי לא הוכיחו את עצמם כ"כ טוב.