.ט. שלום פורום יקר.

מה ז"א??

כמה שיכול להיות? בטוחה שאת בסדר? אנחנו כאן אם צריכה...
 

hartuvim

New member
אוי אוי אוי...

פשוט אין לי מילים אחרות. גם לי היתה "חברה טובה" שכזו. עד היום לא סלחתי לה באמת ואני לא בקשר איתה בכלל. (אני לא ממליצה על כך, אבל זה המצב). אני מקווה ומאמינה שהאנשים שבאמת אוהבים אותך חושבים עלייך ודואגים לך, רק שהרבה פעמים הם לא יודעים איך לבוא ולומר את זה ולכן הם דבקים ברעיון הטיפשי שהכל חזר למסלולו ו"את כבר בסדר". אני יכולה לנסות להציע לך בזהירות לנסות לדבר עם מי שבאמת קרוב וציפית לעזרתו. (אני למשל לא ציפיתי שדודתי או סבתי ידאגו לנו כי לא היה לנו קשר כזה איתן, אבל כן ציפיתי מאחרים). אני חושבת שהקושי נובע מכך שאנשים אחרים חושבים שאת כבר ילדה גדולה ובטח תגידי אם תצטרכי משהו ולא משכילים להבין שזה מצב של חוסר אונים שמחזיר גם אדם מבוגר ובוגר להיות קצת ילד. האם את חושבת שזאת בכלל אופציה לפנות, נגיד לדודה ולומר שאת זקוקה לה עכשיו? זה קשה, אבל הרבה פעמים אנשים רק מחכים שתצייצי ובגלל שזה לא קורה זה מחזק את האשליה שהכל בסדר. ולעומת זאת אם רק תגידי ישמחו לעזור ואפילו ירגישו הקלה (אולי הדודה והקרובים של אמא בעצמם באבל קשה וחושבים שאתם בסדר וכביכול "שכחתם" כי חזרתם לשיגרה?). אני שמחה שכתבת עוד על עצמך, ואשמח להמשיך לשמוע ולכתוב. שתהיה שבת שלום,שירה.
 
עונה על 4 הודעות הבאות.

האמת שלא הייתי הכי רוצה להכנס לכל העניין הזה ולבש מדודה שלי את עזרתה משום שהיא מחכה לזה שאני יצטרך לבוא לבקש את עזרתה ואני חושבת שצריך קצת יוזמה לבוא ולהציע עזרה לבד.
 
אוי אוי אוי 2

אני מכירה היטב את הצד של המשפחה ש'מתפיידת' ... ואני מדברת איתך על דודים ממעלה ראשונה, שלא לדבר על כאלה שרחוקים מזה. ממרחק של שנים, יש הרבה בדבריה של שירה - שווה לנסות ולבקש עזרה איפה שצריך. ואם לא יעזור - עם השנים תגלי שמשפחה [לפחות מורחבת] היא לא הגדרה כל כך מחייבת, ותשכילי לבחור לך את חברי האמת שלך, שהם הם יהיו התמיכה בשבילך כשתזדקקי לה. בשביל זה שווה להשקיע בחברים טובים. אותך לפחות את יכולה לבחור ...
 
שלום בובבבבבבה ../images/Emo20.gif

קודם ברוכה הבאה אלינו
מצטערת לשמוע על האובדן הטרי
ומצטערת לשמוע על הריחוק שנוצר עם המשפחה והסביבה. תמיד אומרים שבזמנים הקשים מגלים מי באמת עומד לצידנו ועם מי הקשר באמת אמיתי.. אולם, מסכימה עם מה שכתבו לפני, לפעמים במצבים כאלו שהם בדרך כלל לא מוכרים לכל אחד ואפילו מפחידים, הסביבה לא יודעת איך לפנות ולהגיב ומפחדת להתקרב. זה יכול ליצור מצב מאוד פוגע שבו את מרגישה שנשראת לבד.. אבל אולי באמת כדי לנסות ולדבר עם האנשים שקרובים וחשובים לך? לברר מאיפה נובע הריחוק הזה.. לומר שקשה וציפית מהם להיות לידך.. אולי הם יבינו ויתעשתו על עצמם.. שווה לנסות.. לא? פעם אמרו לי שאם אני לא יגיד שקשה לי ואני צריכה עזרה, אף אחד לא יקרא את המחשבות שלי, ולא כל האנשים כל כך רגישים במצבים האלו, אז צריך לעורר קצת את תשומת ליבם. אני מאוד שמחה שהגעת אלינו. כפי שבטח כבר שמת לב, יש כאן בנות שישמחו לעזור ולהקשיב לכל אחת שתבקש. בטוחה שתמצאי כאן פינה חמה והרבה הבנה.. מאוד מקווה שתשארי איתנו.. אנחנו איתך...
 

אשבל1

New member
היי בובלה

סיפרתי לך כבר שהייתי בגילך כאימי נפטרה (והייתי גם ללא אב) ועברתי את התהליך הכואב הזה מאוד לבד די מבחירה כשראיתי את הצביעות של האנשים, רציתי לשאול אותך אולי בכל זאת יש מישהו קרוב שאת יכולה להעזר בו? האם מישהו הציע לך לנהל שיחות עם איש מקצוע ? זה יכול מאוד לעזור לך גם היום וגם בהמשך בבכל שלב בדרך. תספרי מה קורה איתך? דואגים לך, את בסך הכל ילדה בעצמך,
 
למעלה