החגים היהודיים תוזמנו על הירח המלא
המוסלמים משתמשים בלוח שנה ירחי נטו (12 חודשים הנמדדים לפי הירח), ולכן השנה שלהם קצרה משנת השמש, והחגים שלהם נופלים כל שנה בזמן שונה. כך צום הראמדאן נופל לפעמים בקיץ, ואז הימים קצרים והצום קל, ולפעמים בחורף, ואז הימים ארוכים והצום קשה. בלוח השנה היהודי החודשים נמדדים על פי הירח (ולכן נקראים ירחים, כמו בשיר של פסח - תשעה ירחי לידה), אבל החגים הם חקלאיים באופיים - שבועות צריך ליפול על תחילת האביב, אחרת לא בטוח שיהיו ביכורים להביא לבית המקדש. לכן בלוח השנה היהודית היא סולארית (שמשית), וצריך לעבר אותה מדי פעם על-ידי הוספה של חודש (אדר ב´) כדי לקזז את ההפרשים בין 12 ירחים לשנת שמש, ולוודא שמצד אחד אמצע חודש תמיד נופל על ירח מלא ושמצד שני החגים החקלאיים ייפלו על העונות (המושפעות מהשמש) הנכונות. לוח השנה הלועזי, לעומת זאת, הוא שמשי לחלוטין והחודשים חולקו כך ש 12 מהם יכסו בדיוק שנה סולרית אחת. מכיוון שבשנה סולרית אין מספר עגול של ימים, יש צורך לעבר את השנה ביום נוסף כדי לוודא שלוח השנה מתאים לשמש. הנוסחא של להוסיף יום פעם בארבע שנים, אבל לוותר עליו פעם במאה שנים, אבל לוותר על הוויתור פעם בארבע-מאות שנים, ... נועד פשוט לקרב את השבר על-ידי סכום של שברים רציונליים. [שנת שמש = 365 יום + 1/4 יום - 1/100 יום + 1/400 יום ...]