DxJx GADRIEL
New member
טרמפ מסוכן
שנייה לפני שאני הולך לישון שנייה לפני שהאירוע גאווה עושה כותרות אני רוצה לתת סיפור שהוא לא בן שעה אפילו תפסתי טרצפ מצומת אשקלון לחור שאני גר בו כרגיל כמו אחרי כל תאטרון עצר לי מישהו, שאל הרבה שאלות, פתאום הוא שאל "יש לך חברה או שאתה לא חובב בנות?" החלטתי שאם כבר עניתי לו על כל השאלות נענה לו גם על זאת, "אני לא חובב בנות" פתאום הוא דבר את השורה שאם אני הייתי על ההגה הייתי עושה תאנה בשנייה הזאת, "יש מצב שנשמור על קשר?" הזמן עצר והמוח שלי הריץ גרסאות, שמתי לב פתאום שהנעילה האוטומטית של הרכב הייתה מופעלת, והבנאדם נסע מהר יחסית בכביש, הסברתי לו שיש לי חבר וזה ייצור מצב לא נעים, הוא לא ויתר ואמר שהוא לא יטריד או משהו, סתם שיהיה לו. בסוף הוא עצר לי ליד המושב, אבל הוא דרש את המספר, נתתי לו את המספר (הלא מדוייק ממש ]:->) והוא רצה נשיקה, אמר שהוא יסתפק בעל הלחי, נתתי לו על הלחי, הוא פתח את הדלת, קפצתי ועפתי משם... אני לא יכול לתאר לכם את החוסר אונים שהרגשתי במכונית את הסערה הזאת שהייתה כשרציתי לרדת משם או את ההידהמות מהחוצפה של האדם הזה החלק שבאמת התביישתי בו הייתה הנקודה שהבנתי את הטעות שלי, הוא חקר ואני עניתי בגלל שאריות אלכוהול שהוא בטוח הריח, הוא חשב שהאלכוהול יספיק בשביל שהוא יוכל לגרור ממני כמה דברים מעבר לתשובות... לסיכום...זה יכל להסתיים גרוע, אם הייתי שותה יותר או משהו, וזה יכל לקרות לאור יום, קילומטרים ספורים מהבית שלי, מטרים ממקום העבודה של אבא שלי, ואף אחד לא היה יודע או עוזר... ממש דוגמה טובה למוטיב ה"לי זה לא יקרה"
שנייה לפני שאני הולך לישון שנייה לפני שהאירוע גאווה עושה כותרות אני רוצה לתת סיפור שהוא לא בן שעה אפילו תפסתי טרצפ מצומת אשקלון לחור שאני גר בו כרגיל כמו אחרי כל תאטרון עצר לי מישהו, שאל הרבה שאלות, פתאום הוא שאל "יש לך חברה או שאתה לא חובב בנות?" החלטתי שאם כבר עניתי לו על כל השאלות נענה לו גם על זאת, "אני לא חובב בנות" פתאום הוא דבר את השורה שאם אני הייתי על ההגה הייתי עושה תאנה בשנייה הזאת, "יש מצב שנשמור על קשר?" הזמן עצר והמוח שלי הריץ גרסאות, שמתי לב פתאום שהנעילה האוטומטית של הרכב הייתה מופעלת, והבנאדם נסע מהר יחסית בכביש, הסברתי לו שיש לי חבר וזה ייצור מצב לא נעים, הוא לא ויתר ואמר שהוא לא יטריד או משהו, סתם שיהיה לו. בסוף הוא עצר לי ליד המושב, אבל הוא דרש את המספר, נתתי לו את המספר (הלא מדוייק ממש ]:->) והוא רצה נשיקה, אמר שהוא יסתפק בעל הלחי, נתתי לו על הלחי, הוא פתח את הדלת, קפצתי ועפתי משם... אני לא יכול לתאר לכם את החוסר אונים שהרגשתי במכונית את הסערה הזאת שהייתה כשרציתי לרדת משם או את ההידהמות מהחוצפה של האדם הזה החלק שבאמת התביישתי בו הייתה הנקודה שהבנתי את הטעות שלי, הוא חקר ואני עניתי בגלל שאריות אלכוהול שהוא בטוח הריח, הוא חשב שהאלכוהול יספיק בשביל שהוא יוכל לגרור ממני כמה דברים מעבר לתשובות... לסיכום...זה יכל להסתיים גרוע, אם הייתי שותה יותר או משהו, וזה יכל לקרות לאור יום, קילומטרים ספורים מהבית שלי, מטרים ממקום העבודה של אבא שלי, ואף אחד לא היה יודע או עוזר... ממש דוגמה טובה למוטיב ה"לי זה לא יקרה"
