../images/Emo28.gif../images/Emo99.gifבא לי לתקן לך.
תיקוני בין -תיקונים על דשא ירקרק,רטוב בטיפות קטנות וקרות, ישבה לה ילדה נמוכת קומה. היא הייתה זהובת שיער, -נשמע קצת יותר מדיי מורכב, רצוי משהו כמו "זהבה היה זהוב"- בעלת עיניים גדולה -גדולות- וכחולות שהביעו הרבה יותר ממה שהיה אפשר -ניתן- לקרוא מפניה החיוררים -החיוורות- ,ממבטיה החתומים. היא הסתכלה במבט מזוגג אל האופק הרחוק. השמש שקעה עת עת בשמיים האדומים. הילדה,הרגישה דמעות חמימות זולגות במורד לחייה, אך היא לא ניסתה לעצור אותן או לנגב אותן. היא הרגישה צביטה קטנה בלב. בטנה הקטנה התהפכה במקום באי נוחות כאילו לא התאימה לגופה של הילדה. היא הביטה שעות ארוכות אל מעבר לצוק שעליו ישבה,מעבר לחורשה. היא הרגישה לבד,בודדה יותר מתמיד. היא החליטה לאחר מחשבה ממושכת -להפוך: לאחר מחשבה ממושכת היא החליטה"- לקפוץ אל מעבר לצוק,לראות מה נחבא שם,שם יהיה לה טוב יותר,היא תיהיה מוקפת בטבע,בעצים. ליד נהרות שזרמו כמו הדמעות על פניה הקטנות. -נהרות מים זורמים, שזרמו כמו הדמעות על לחייה הרכות- מגע העלים ידגדג אותה ורחו -ורוחו- נעימה תלטף את שיערה הארוך. היא תיהיה חופשייה,היא תוכל לרוץ אל האופק,עד אין סוף, -ללא סוף- באושר. ואז היא קפצה.-תפרטי קצת יותר את הקפיצה והכל, כי זה נראה מעבר די מהיר- היא הרגישה את הרוח בפניה, ליבה החסיר פעימה,ועוד פעימה,היא הרגישה חסרת נשימה, לרגע היא התחילה אף להיחנק. היא הרגישה שכל גופה נדחס לתוך בקבוק זכוכית קטן שעוד מספר שניות יתפוצץ. בידיוק כשהיא חשבה שהיא לא תוכל לסבול את אותה ההרגשה, הכאב נעלם. היא הרגישה פתאום חסרת גבולות,חסרת חוקים. היא עצמה את עיניים,ברקע היא שמעה נעימה של נגינת חלילים. כבר לא היה לה אכפת מה יקרה,מה יבוא,היא חופשייה כעת. והיא ישבה שם,במשך זמן לא מוגדר,עצמה את עינייה, ונתנה לגופה להיסחף לצלילי המנגינה, ככה, מאושרת. חופשייה.
בפיסיקה.. די נחמד אני חושבת
.. חוץ מהעובדה שבבגרות במכטרוניקה המעשית אני בטוחה שאני אכשל- כיוון שגם בעבודה פשוטה, כמו לבנות קודן דיגיטאלי-אני לא מצליחה
... אני נמצאת יחד עם עוד 2 בנות בתור קבוצה, ואנחנו הבנות היחידות בכיתה (כל השאר בנים..) +סתומות לחלוטין (>< לידם לפחות...כיוון שזו כיתת גאונים..).. אני מרגישה ממש נורא
