טרי מהתנור:
אתמול ישר משיעור ההיפ הופ של הגדולה הלכנו לקניות. בדרך הן ביקשו פלאפל. בעודינו יושבות ונהנות מהמנות וכמו תמיד ללא כל התראה מוקדמת ומבלי להבין מאיפה נובעת השאלה ברגע זה הקטנה פונה אלי ואומרת: "מאמי מי האמא האמיתית, אמיתית, אמיתית, אמיתית, אמיתית, אמיתית שלנו?" (חוזרת על המילה אמיתית 6 פעמים כשבכל פעם הוגה אותה באופן יותר מודגש).
אני כיוןן שלא יודעת מאיפה השאלה מחזירה לה בשאלה: "מה את חושבת?".
היא עונה: ש.... (שם הביולוגית) החומה, כי היא חומה ואנחנו חומות ואת לא חומה".
אני: "נכון היא ילדה אתכן ולכן יש לכולכן את אותו הצבע".
הקטנה: "אז אני חושבת שהיא האמא האמיתית". הגדולה קוטעת אותה ומתפרצת לדבריה: "מה פתאום? מאמי היא האמא האמיתית שלנו. אמא זה מי שמטפל וקונה שמלות יפות לפסח ועושה קוקיות יפות ובא להגיד ליל מנוחה כמה כייף שאנחנו משפחה".
אני אומרת שכל אחד יכול להרגיש ולחשוב אחרת וזכותה של הקטנה לחשוב שהאם המולידה היא האמא האמיתית. הגדולה אינה מקבלת את דברי ומוחה: "מה פתאום?!! פעם פעם היא היתה אמא שלנו אבל עכשיו את אמא שלנו. היא היתה האמא הראשונה ועכשיו היא כבר לא" ופונה אל הקטנה ומאיימת עליה שתתן לה מכות אם תגיד ש... היא האמא האמיתית.
אני אומרת באסרטיביות שמכות אסורות אצלינו ופונה לקטנה ואומרת לה שזה בסדר, מותר לה להגיד ש.... היא האמא האמיתית, ולאהוב אותה ולהתגעגע אליה.
היא עונה: " אה לא אני התבלבלתי. רציתי להגיד האמא הראשונה ויצא לי האמיתית". אני אומרת לה שזה בסדר גמור שיצא לה האמיתית.
היא חוזרת: "אבל התכוונתי לראשונה ומיד ממשיכה: ומי האבא האמיתי של ..... (ילדי השכנים שאומצו)". הגדולה ישר עונה: ".... (נוקבת בשם השכן).
הקטנה: "באיזה אוטו הם נסעו להביא אותם?". אני עונה שהם הביאו אותם במטוס.
הקטנה: "ולמה את לא הבאת אותנו במטוס? זה יותר כייף במטוס".
אני עונה לה שהן נולדו במקום שבו גרתי ולכן לא היה צורך לסוע להביאן במטוס. לעומת זאת ילדי השכנים נולדו ברוסיה ולהגיע אליהם אפשר היה רק במטוס.
הקטנה פוסקת: "זה ממש לא פייר. גם אני רציתי שתקחי אותי במטוס".
וכמו שהתחילה Out of the blue כך היא מסיימת ופונה לשחק תופסת עם אחותה.
אתמול ישר משיעור ההיפ הופ של הגדולה הלכנו לקניות. בדרך הן ביקשו פלאפל. בעודינו יושבות ונהנות מהמנות וכמו תמיד ללא כל התראה מוקדמת ומבלי להבין מאיפה נובעת השאלה ברגע זה הקטנה פונה אלי ואומרת: "מאמי מי האמא האמיתית, אמיתית, אמיתית, אמיתית, אמיתית, אמיתית שלנו?" (חוזרת על המילה אמיתית 6 פעמים כשבכל פעם הוגה אותה באופן יותר מודגש).
אני כיוןן שלא יודעת מאיפה השאלה מחזירה לה בשאלה: "מה את חושבת?".
היא עונה: ש.... (שם הביולוגית) החומה, כי היא חומה ואנחנו חומות ואת לא חומה".
אני: "נכון היא ילדה אתכן ולכן יש לכולכן את אותו הצבע".
הקטנה: "אז אני חושבת שהיא האמא האמיתית". הגדולה קוטעת אותה ומתפרצת לדבריה: "מה פתאום? מאמי היא האמא האמיתית שלנו. אמא זה מי שמטפל וקונה שמלות יפות לפסח ועושה קוקיות יפות ובא להגיד ליל מנוחה כמה כייף שאנחנו משפחה".
אני אומרת שכל אחד יכול להרגיש ולחשוב אחרת וזכותה של הקטנה לחשוב שהאם המולידה היא האמא האמיתית. הגדולה אינה מקבלת את דברי ומוחה: "מה פתאום?!! פעם פעם היא היתה אמא שלנו אבל עכשיו את אמא שלנו. היא היתה האמא הראשונה ועכשיו היא כבר לא" ופונה אל הקטנה ומאיימת עליה שתתן לה מכות אם תגיד ש... היא האמא האמיתית.
אני אומרת באסרטיביות שמכות אסורות אצלינו ופונה לקטנה ואומרת לה שזה בסדר, מותר לה להגיד ש.... היא האמא האמיתית, ולאהוב אותה ולהתגעגע אליה.
היא עונה: " אה לא אני התבלבלתי. רציתי להגיד האמא הראשונה ויצא לי האמיתית". אני אומרת לה שזה בסדר גמור שיצא לה האמיתית.
היא חוזרת: "אבל התכוונתי לראשונה ומיד ממשיכה: ומי האבא האמיתי של ..... (ילדי השכנים שאומצו)". הגדולה ישר עונה: ".... (נוקבת בשם השכן).
הקטנה: "באיזה אוטו הם נסעו להביא אותם?". אני עונה שהם הביאו אותם במטוס.
הקטנה: "ולמה את לא הבאת אותנו במטוס? זה יותר כייף במטוס".
אני עונה לה שהן נולדו במקום שבו גרתי ולכן לא היה צורך לסוע להביאן במטוס. לעומת זאת ילדי השכנים נולדו ברוסיה ולהגיע אליהם אפשר היה רק במטוס.
הקטנה פוסקת: "זה ממש לא פייר. גם אני רציתי שתקחי אותי במטוס".
וכמו שהתחילה Out of the blue כך היא מסיימת ופונה לשחק תופסת עם אחותה.
