אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
טריי יאנג...
- פותח הנושא OrEl74
- פורסם בתאריך
אטלנטה עולה לפלייאוף
הצלחה של הפליי אין #1- אנחנו זוכים לראות קבוצה כמו אטלנטה עולה לפלייאוף. אחרי שדרסה את שארלוט ב30 הפרש היא נתקלת הפעם בadversity. נכנסת לפיגור דו ספרתי במשחק חוץ, השלשות נכנסות רק ליריבה, קלינט קאפלה נפצע- ועדיין הם מוצאים את הדרך לחלץ את הניצחון הזה. עדות לחוסן המנטלי שלהם.
ג'ארט אלן חזר במיוחד למשחק וסיפק לקלילבנד מה שנקרא vertical spacing- הוא מכריח את ההגנה להתכווץ ובדקות שלו מארקנן קלע את רוב השלשות הטובות שהגיע אליהן במשחק (6 סה"כ).
ההוקס החזיקו מעמד במחצית הראשונה בזכות יכולת נהדרת של בוגדנוביץ' אם כי צריך לתת להם קרדיט על יכולת להריבאונד הקבוצתית, לא רק שנתנו פייט מול הענקים של קליבלנד אלא אפילו ניצחו אותם בלוחות.
ככל שהמשחק התקדם יאנג הרגיש יותר בנוח וגארלנד כרע תחת העומס על הכתפיים שלו בתור היוצר הראשי. הפלואו של קליבלנד הלך ונחלש בעוד שיאנג רקד על המגרש. צריך לומר- הוא שחקן של משחקים גדולים. לא סתם אטלנטה קבוצה כל כך מסוכנת, יאנג אחד משחקני ההתקפה הכי טובים בליגה וגם כשלקחו לו את הלייאפים והלובים לסנטר, הוא מספיק מגוון כדי להרוג את היריבה מחצי מרחק ומטווח פלואטר (יש מצב שהוא הטוב בליגה בפלואטרים האלה).
חבל שקאפלה נפצע, זו לא הייתה נראית כמו פציעת day to day. בלעדיו יהיה יותר קשה לאטלנטה להשוות את רמת הפיזיות של מיאמי.
קליבלנד מסוג הקבוצות שמבנה הפליי אין נועד להכשיל אותן וזה קרה, בכל זאת עונה מעודדת מאוד שלהם.
הפליקנס עולים לפלייאוף
הצלחה של הפליי אין #2. אפשר לטעון בצדק שלא מגיע לניו אורלינס לעלות לפלייאוף בתום עונה של 36 ניצחונות. אלא שהפורמט הצליח במובן שקבוצה שפתחה את העונה במאזן 3-16 ואיבדה סיכוי ממשי לסיים בטופ 8, לא פורשת לטנקינג ואפילו עושה טריידים לחיזוק מתוך ידיעה שכל מה שצריך זה טופ 10 ואתה עדיין במירוץ.
אינגרם במשחק ענק 30-6-6, טריי מרפי השלישי שנכנס לרוטציה רק בחודשיים האחרונים היה גדול גם הוא בסיום.
ניר שאל בדון הסנטרים כיצד ולנצ'יונאס נופל מסנטרים אחרים- המשחק הזה הוא דוגמה לכך. יש משחקים שהולכים בדינמיקה שהתועלת שלו לא עולה על החסרונות, כאן הוא סגר את המשחק על הספסל ולארי נאנס היה אקס פקטור משמעותי והיה הרבה יותר טוב בעמדת הסנטר.
עכשיו הגיע תורה של הפליקנס לחטוף סוויפ מפיניקס.
הקליפרס מסיימים עונה מכובדת במאזן חיובי אחרי שאיבדו את קוואי ואת רוב העונה של ג'ורג'. דיברתי מתחילת העונה על המגבלה ההתקפית שלהם והיא התבטאה בשני משחקי הפליי אין. נעצרו על סקור נמוך וקלעו באחוזים חלשים.
הצלחה של הפליי אין #1- אנחנו זוכים לראות קבוצה כמו אטלנטה עולה לפלייאוף. אחרי שדרסה את שארלוט ב30 הפרש היא נתקלת הפעם בadversity. נכנסת לפיגור דו ספרתי במשחק חוץ, השלשות נכנסות רק ליריבה, קלינט קאפלה נפצע- ועדיין הם מוצאים את הדרך לחלץ את הניצחון הזה. עדות לחוסן המנטלי שלהם.
ג'ארט אלן חזר במיוחד למשחק וסיפק לקלילבנד מה שנקרא vertical spacing- הוא מכריח את ההגנה להתכווץ ובדקות שלו מארקנן קלע את רוב השלשות הטובות שהגיע אליהן במשחק (6 סה"כ).
ההוקס החזיקו מעמד במחצית הראשונה בזכות יכולת נהדרת של בוגדנוביץ' אם כי צריך לתת להם קרדיט על יכולת להריבאונד הקבוצתית, לא רק שנתנו פייט מול הענקים של קליבלנד אלא אפילו ניצחו אותם בלוחות.
ככל שהמשחק התקדם יאנג הרגיש יותר בנוח וגארלנד כרע תחת העומס על הכתפיים שלו בתור היוצר הראשי. הפלואו של קליבלנד הלך ונחלש בעוד שיאנג רקד על המגרש. צריך לומר- הוא שחקן של משחקים גדולים. לא סתם אטלנטה קבוצה כל כך מסוכנת, יאנג אחד משחקני ההתקפה הכי טובים בליגה וגם כשלקחו לו את הלייאפים והלובים לסנטר, הוא מספיק מגוון כדי להרוג את היריבה מחצי מרחק ומטווח פלואטר (יש מצב שהוא הטוב בליגה בפלואטרים האלה).
חבל שקאפלה נפצע, זו לא הייתה נראית כמו פציעת day to day. בלעדיו יהיה יותר קשה לאטלנטה להשוות את רמת הפיזיות של מיאמי.
קליבלנד מסוג הקבוצות שמבנה הפליי אין נועד להכשיל אותן וזה קרה, בכל זאת עונה מעודדת מאוד שלהם.
הפליקנס עולים לפלייאוף
הצלחה של הפליי אין #2. אפשר לטעון בצדק שלא מגיע לניו אורלינס לעלות לפלייאוף בתום עונה של 36 ניצחונות. אלא שהפורמט הצליח במובן שקבוצה שפתחה את העונה במאזן 3-16 ואיבדה סיכוי ממשי לסיים בטופ 8, לא פורשת לטנקינג ואפילו עושה טריידים לחיזוק מתוך ידיעה שכל מה שצריך זה טופ 10 ואתה עדיין במירוץ.
אינגרם במשחק ענק 30-6-6, טריי מרפי השלישי שנכנס לרוטציה רק בחודשיים האחרונים היה גדול גם הוא בסיום.
ניר שאל בדון הסנטרים כיצד ולנצ'יונאס נופל מסנטרים אחרים- המשחק הזה הוא דוגמה לכך. יש משחקים שהולכים בדינמיקה שהתועלת שלו לא עולה על החסרונות, כאן הוא סגר את המשחק על הספסל ולארי נאנס היה אקס פקטור משמעותי והיה הרבה יותר טוב בעמדת הסנטר.
עכשיו הגיע תורה של הפליקנס לחטוף סוויפ מפיניקס.
הקליפרס מסיימים עונה מכובדת במאזן חיובי אחרי שאיבדו את קוואי ואת רוב העונה של ג'ורג'. דיברתי מתחילת העונה על המגבלה ההתקפית שלהם והיא התבטאה בשני משחקי הפליי אין. נעצרו על סקור נמוך וקלעו באחוזים חלשים.
משחק שעונה לקלישאה 'אם אתה לא כובש אתה סופג'. אין לי מושג איך ההוקס נשארו במרחק נגיעה במחצית הראשונה, קליבלנד פספסו הזדמנות יקרה לבנות פער שירחיק אותם מרדיוס ההתפוצצות של יאנג.
בפתיחה החילוף האוטומטי של הגבוהים על טריי עבד באופן מפליא, כדרר את עצמו למבטים קשים שהלכו החוצה (או איבודי כדור) ובעקיפין די תקעו את ההתקפה.
בצד השני היה ניסיון של ההוקס to pack the paint במטרה למנוע את הגלגול של אלן לסל, הוביל לשלשות פנויות של מרקנן (לרוב נכנסו). עד כאן הכל טוב, הקאבס ירדו ביתרון קל למחצית.
ביציאה מההפסקה יאנג עלה עם המכופתרת של זדורוב ופשוט הביס את גרלנד במצ'אפ האישי, למעשה הכריע את ההתמודדות. טריי איפס את הכוונת, ידע בדיוק לאן הוא רוצה ללכת, את מי הוא מעוניין לפגוש בחילוף ולאן חלקי הדומינו אמורים להתגלגל. גרלנד מצדו פשוט כדרר במהירות לאין מוצא, לא הגיב למתרחש סביבו והקבוצה התפזרה בהתאם (40 נקודות בלבד במחצית השנייה). לזכותו יאמר שהוא בקושי זכה למנוחה.
קרדיט לדלון רייט ששינה את המומנטום עם הגנה חונקת על דריוס. העובדה שקאפלה ירד עם פציעה מצערת דווקא האירה להם פנים באופן נקודתי, הוביל לכך שאוקנגוו ביצע חילוף על הגארדים בהצלחה אחת ל-. אלן רק חזר מההעדרות בת חודש וחצי והיסס להיות אגרסיבי, לאב לא היה מסוגל להישאר על הפרקט בעקבות הנוכחות של טריי, ובנוסף היה פשוט סירוב קולקטיבי של הקאבס לתת למובלי הזדמנות לשחק אחד-על-אחד (למרות דקות ארוכות בבונוס). המשמעות היא שהאחריות ההתקפית נפלה על לברט וגרלנד, לטוב ולרע.
ביקרסטף לא שש לבצע שינויים, לטעמי הוא מאמן די מקובע מבחינת התאמות (משפיע על המועמדות שלו למאמן העונה). לעומתו מקמילן הפגין מעט יותר גמישות.
סך הכל עונה מצוינת לקאבס שעלתה על הציפיות, שחו נגד הזרם וטבעו רק בגלל הפורמט החדש. ה-core שלהם מאוד צעיר וישנה נחמה בדמות בחירת לוטרי אותה הם זכו לשמור בעקבות ההדחה. עדיין מאכזב, אני חושב שטבילת האש הייתה עושה להם טוב בהסתכלות קדימה. יש לא מעט קושיות בנוגע לסגל והסגנון, אבל הם בכיוון מאוד חיובי בסך הכל.
אה ו.. לא ניתן להעלות על הדעת שחקן עם סגנון יותר מכוער מגלינארי. תקחו את שחרור הזריקה של קיד-גילכריסט, הכדרור של רג'י אוונס ועבודת הרגליים של האשים טאביט ועדיין תקבלו ייצור עם מידה מסוימת של חן במשחק שלו.
בפתיחה החילוף האוטומטי של הגבוהים על טריי עבד באופן מפליא, כדרר את עצמו למבטים קשים שהלכו החוצה (או איבודי כדור) ובעקיפין די תקעו את ההתקפה.
בצד השני היה ניסיון של ההוקס to pack the paint במטרה למנוע את הגלגול של אלן לסל, הוביל לשלשות פנויות של מרקנן (לרוב נכנסו). עד כאן הכל טוב, הקאבס ירדו ביתרון קל למחצית.
ביציאה מההפסקה יאנג עלה עם המכופתרת של זדורוב ופשוט הביס את גרלנד במצ'אפ האישי, למעשה הכריע את ההתמודדות. טריי איפס את הכוונת, ידע בדיוק לאן הוא רוצה ללכת, את מי הוא מעוניין לפגוש בחילוף ולאן חלקי הדומינו אמורים להתגלגל. גרלנד מצדו פשוט כדרר במהירות לאין מוצא, לא הגיב למתרחש סביבו והקבוצה התפזרה בהתאם (40 נקודות בלבד במחצית השנייה). לזכותו יאמר שהוא בקושי זכה למנוחה.
קרדיט לדלון רייט ששינה את המומנטום עם הגנה חונקת על דריוס. העובדה שקאפלה ירד עם פציעה מצערת דווקא האירה להם פנים באופן נקודתי, הוביל לכך שאוקנגוו ביצע חילוף על הגארדים בהצלחה אחת ל-. אלן רק חזר מההעדרות בת חודש וחצי והיסס להיות אגרסיבי, לאב לא היה מסוגל להישאר על הפרקט בעקבות הנוכחות של טריי, ובנוסף היה פשוט סירוב קולקטיבי של הקאבס לתת למובלי הזדמנות לשחק אחד-על-אחד (למרות דקות ארוכות בבונוס). המשמעות היא שהאחריות ההתקפית נפלה על לברט וגרלנד, לטוב ולרע.
ביקרסטף לא שש לבצע שינויים, לטעמי הוא מאמן די מקובע מבחינת התאמות (משפיע על המועמדות שלו למאמן העונה). לעומתו מקמילן הפגין מעט יותר גמישות.
סך הכל עונה מצוינת לקאבס שעלתה על הציפיות, שחו נגד הזרם וטבעו רק בגלל הפורמט החדש. ה-core שלהם מאוד צעיר וישנה נחמה בדמות בחירת לוטרי אותה הם זכו לשמור בעקבות ההדחה. עדיין מאכזב, אני חושב שטבילת האש הייתה עושה להם טוב בהסתכלות קדימה. יש לא מעט קושיות בנוגע לסגל והסגנון, אבל הם בכיוון מאוד חיובי בסך הכל.
אה ו.. לא ניתן להעלות על הדעת שחקן עם סגנון יותר מכוער מגלינארי. תקחו את שחרור הזריקה של קיד-גילכריסט, הכדרור של רג'י אוונס ועבודת הרגליים של האשים טאביט ועדיין תקבלו ייצור עם מידה מסוימת של חן במשחק שלו.
בנקודות על קליפרס - פליקנס
*הקטע בהרכבים נמוכים הוא שהם מכתיבים סגנון של פיק-אפ, בהעדר משחק הפיקאנדרול/פוסט אפ. הקליפרס הלכו לאותו הרכב בידיעה שהוא התניע עבורם אין ספור קאמבקים, הבעיה היא שהפליקנס הגיבו באחד משלהם ואז ל"א גילו שיש להם שחקני פיק-אפ פחות טובים בעת הנוכחית (PG&קוואי בחוץ כמובן). לטעמי הם לא הלכו מספיק לנורמן פאוול, אמנם סיים עם אחוזים נמוכים אבל הגדיל לתקוף את הסל, מה שניו אורלינס עשו בתדירות גבוהה יותר בצד השני.
*ווילי גרין עושה רושם של מאמן מבטיח, אולי אפילו שואב השארה מטיי לו. מפגין גמישות טקטית מרשימה, מנעד רחב שמשתרע מהרכבים עצומים ל-5 out, מסוגלים ללכת לפוסט, להישען על חצי-מרחק או להשליך שלשות בהתאם לצורך. לא פשוט לעלות ללא רכז טבעי ולהריץ התקפה. לא פשוט בכלל לשלב את ג'קסון הייז הדביל בחמישייה פותחת של קבוצה תחרותית. מאוד מורכב לתת לשלושה רוקיז (ג'ונס/מרפי/אלברדו) מקום קבוע ברוטציה ואשכרה לקבל מהם תפוקה במשחקים גדולים.
רק את הדקות הפתאומיות לטוני סנל לא הבנתי, גימיק מיותר.
*טרנס מאן אכזב בהגנה. לתת לו לשמור על אינגרם בפתיחה זו החלטה שאולי עלתה להם במשחק. יש לפחות 3 מצ'אפים עדיפים ממנו (וראינו אותם), הוא הרבה יותר בנוי לשמור על מקולום (כמו שקרה בהמשך). הידעתם ששארלוט עדיין משלמת לניק באטום?? 9 מליון העונה ו-9 נוספים בעונה הבאה. לא יאומן... צריכים לתבוע חלק מהכסף בחזרה.
*WTF יונאס? חשבתי שגבוהים נגמלו מהקטע הזה של לשכוח איך משחקים כדורסל ברגע ששומר עליהם פורוורד נמוך. אכזבה ענקית.
*ד"ש לפורטלנד, לא רק שהטרידו את סי ג'יי במחיר רצפה, אפילו הגדילו לעשות ולשלוח את לארי נאנס J על הדרך.
*פיניקס מקבלת הזדמנות לערוך חזרה גנרלית לקראת מפגש אפשרי עם הבאקס. ניו אורלינס עולים עם הרכב סופרסייזד - הייז ו-JV בקו הקדמי (בדומה לברוק ויאניס), בנוסף לאינגרם והרב ג'ונס (ממרומי ה-8'6 שלהם). אם זה לא מספיק יש להם את טריי מרפי, נאג'י מרשל ולארי נאנס מהספסל (נעים בין 7'6 ל-8'6). הסאנס התקשו אשתקד מול הסייז של מילווקי, יסייע להם להתכונן מול הפליקנס לקראת סדרות אפשריות מול ממפיס והבאקס.
*הקטע בהרכבים נמוכים הוא שהם מכתיבים סגנון של פיק-אפ, בהעדר משחק הפיקאנדרול/פוסט אפ. הקליפרס הלכו לאותו הרכב בידיעה שהוא התניע עבורם אין ספור קאמבקים, הבעיה היא שהפליקנס הגיבו באחד משלהם ואז ל"א גילו שיש להם שחקני פיק-אפ פחות טובים בעת הנוכחית (PG&קוואי בחוץ כמובן). לטעמי הם לא הלכו מספיק לנורמן פאוול, אמנם סיים עם אחוזים נמוכים אבל הגדיל לתקוף את הסל, מה שניו אורלינס עשו בתדירות גבוהה יותר בצד השני.
*ווילי גרין עושה רושם של מאמן מבטיח, אולי אפילו שואב השארה מטיי לו. מפגין גמישות טקטית מרשימה, מנעד רחב שמשתרע מהרכבים עצומים ל-5 out, מסוגלים ללכת לפוסט, להישען על חצי-מרחק או להשליך שלשות בהתאם לצורך. לא פשוט לעלות ללא רכז טבעי ולהריץ התקפה. לא פשוט בכלל לשלב את ג'קסון הייז הדביל בחמישייה פותחת של קבוצה תחרותית. מאוד מורכב לתת לשלושה רוקיז (ג'ונס/מרפי/אלברדו) מקום קבוע ברוטציה ואשכרה לקבל מהם תפוקה במשחקים גדולים.
רק את הדקות הפתאומיות לטוני סנל לא הבנתי, גימיק מיותר.
*טרנס מאן אכזב בהגנה. לתת לו לשמור על אינגרם בפתיחה זו החלטה שאולי עלתה להם במשחק. יש לפחות 3 מצ'אפים עדיפים ממנו (וראינו אותם), הוא הרבה יותר בנוי לשמור על מקולום (כמו שקרה בהמשך). הידעתם ששארלוט עדיין משלמת לניק באטום?? 9 מליון העונה ו-9 נוספים בעונה הבאה. לא יאומן... צריכים לתבוע חלק מהכסף בחזרה.
*WTF יונאס? חשבתי שגבוהים נגמלו מהקטע הזה של לשכוח איך משחקים כדורסל ברגע ששומר עליהם פורוורד נמוך. אכזבה ענקית.
*ד"ש לפורטלנד, לא רק שהטרידו את סי ג'יי במחיר רצפה, אפילו הגדילו לעשות ולשלוח את לארי נאנס J על הדרך.
*פיניקס מקבלת הזדמנות לערוך חזרה גנרלית לקראת מפגש אפשרי עם הבאקס. ניו אורלינס עולים עם הרכב סופרסייזד - הייז ו-JV בקו הקדמי (בדומה לברוק ויאניס), בנוסף לאינגרם והרב ג'ונס (ממרומי ה-8'6 שלהם). אם זה לא מספיק יש להם את טריי מרפי, נאג'י מרשל ולארי נאנס מהספסל (נעים בין 7'6 ל-8'6). הסאנס התקשו אשתקד מול הסייז של מילווקי, יסייע להם להתכונן מול הפליקנס לקראת סדרות אפשריות מול ממפיס והבאקס.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.