אני לא רואה את זה ככה
היא לא מאשימה את הכלב. היא אומרת שכלב (ככל חיה וגם ככל בנאדם) עם כל הנחמדות וכל החינוך, עם כל האהבה הגדולה שלנו אליהם - גם להם יש מצבי רוח ורצונות, דברים ואנשים שמציקים להם או כואבים. ומהסיבה ההגיונית הזו אין להשאיר כלב עם ילד קטן. גם ילד בן שנתיים שיודע ללטף יפה ובעדינות, הגיוני וטבעי שיקבל קריזה ויכאיב לכלב. אם זה קורה לגדולים, אין מה לצפות מהקטנים. לדעתי אחריות המבוגר שבחר בשידוך של ילד עם כלב לדאוג שלא יקרו דברים בלתי מתוכננים. יש כאלה שיודעים שלא יוכלו להיות כל הזמן בסביבה כשיש אינטרקציה בינהם ולכן מונעים מצב כזה מראש. כשקורה משהו לא מתוכנן כל מי שיכול לוקח אחריות: הכלב לא יכול להסביר מה קרה ולהגן על עצמו, גם התינוקת לא.. ולכן מי שאחראי פה אלה ההורים. אם "אני אורחת" מעוניינת למנוע מצב כזה - מה לא בסדר פה? להיפך, היא בסדר גמור +, היא לא לוקחת על עצמה אחריות שלא תעמוד בה (כלב). הלוואי וכולם היו כנים עם עצמם ונאמנים לאמת שלהם ואז לא היו החזרות ונטישות.