זה לא עניין של מה יותר חמור ממה
עזוב אותך ממקרים ספציפיים, לכל שחקן היו מאות מקרים וכולם עושים דברים בכוונה. אי אפשר להגיד שבעיטה לפנים יותר חמורה ממרפק לאף או נשיכה באוזן. העניין הוא שמעבר לתחרותיות של שחקן, שגורמת לו לעשות דברים שלא היה עושה כשהוא בבית או באימון, ומעבר לזה שברגע שבואן קיבל את התדמית הזו כולם שמו לב אליו יותר מלאחרים, הרי שבניגוד למוטומבו ורוב האחרים שהיו קצת יותר מוכשרים, המוניטין של בואן זה כל מה שהיה לו, וכן, הוא היה 'מלוכלך' קצת יותר מהיתר, אז מה? אם שני קרסולים שבורים גרמו למאות קלעים לחשוש לקלוע מולו, הרי שזו היתה העבודה של בואן וזה מה שהאכיל את הילדים שלו. בשורה התחתונה, תראה לאן הוא הגיע, כמה הרבה הוא השיג עם כל כך מעט, אז מי אנחנו שנבוא ונגיד שהדרך שלו לא היתה נכונה?